פסק-דין בתיק עפ 613/06

א.         בפנינו שני ערעורים על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (סגן הנשיא כב' השופט ח. שילוני) מיום 19.1.06 ב-ת.פ. 1514/05, לפיו נדון המערער ב-ע"פ 613/06 יזהר הרצוג (להלן: "המערער") ל-12 חודשי מאסר בפועל, וכן 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים ממועד ריצוי עונש המאסר בפועל.

            בעוד המערער מלין על חומרת העונש (ע"פ 613/06), הגישה המדינה את ערעורה (ע"פ 629/06) על קולת העונש.

ב.         כנגד המערער, יליד 1956, הוגש כתב אישום לבית משפט קמא בו נטען, באישום הראשון, כי המערער, ששימש כסוכן ביטוח של חברות הביטוח "כלל" ו"מגדל", העביר לחברת "כלל" הצעות ביטוח ובהן פרטים כוזבים הן לגבי בעל הפוליסה והן לגבי המבוטח.

המערער ציין בהצעה פרטים אודות מבוטחים שבהם מעולם לא פגש ואת פרטיהם בדה מליבו, ואף הטביע בהצעה חותמת מזוייפת הנושאת את שמה של חברת "טטרה", שהיתה כביכול בעלת הפוליסה. המערער קיבל מ"כלל", על יסוד הצעות הביטוח הנ"ל שהמערער העביר לה, עמלות בסך כולל של 536,505 ש"ח.

המדינה ייחסה למערער, באישום הראשון, בהתאם לכתב האישום המתוקן, עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות וכן קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

בדרך דומה לזו המתוארת לעיל פעל המערער, לפי הנטען באישום השני, גם ביחס לחברת "מגדל" וקיבל ממנה עמלות בסך כולל של 450,000 ש"ח. אף באישום זה מייחסת המדינה למערער את העבירות הנ"ל, של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

ג.          בישיבת בית משפט קמא מיום 14.7.05 הודה המערער, באמצעות סניגורו דאז, בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בהתאם.

למערער אין הרשעות קודמות, והוא מתגורר מזה כ-23 שנה עם בת-זוג ולהם שני ילדים משותפים.

בימ"ש קמא נעתר לבקשת הסניגור והורה על הזמנת תסקיר שירות המבחן. בתסקיר מיום 21.12.05 צויינו, בין היתר, שירותו הצבאי של המערער בקבע ובמילואים, בו הגיע לדרגת סגן אלוף במסגרת המילואים, לימודיו האקדמיים בהם סיים תואר ראשון ושני, ומצב בריאותו (סכרת, ניתוח בעורק השמאלי מחמת חסימה ואירוע מוחי קשה בשנת 2000).

ד.         בתסקירו, הוסיף ועמד שירות המבחן על כך שמחד גיסא מדובר בעבירות קשות שבוצעו לאורך זמן רב, עבירות מורכבות עם מאפיינים של תכנון, הכנה ומעשה תוך רציונליות ושליטה עצמית, וכפי ששירות המבחן עצמו מציין, עבירות אלה מחייבות ענישה מחמירה ומציבת גבולות.

מאידך גיסא, עמד שירות המבחן על כך, שנסיבות העבירות משקפות את המצוקה הרבה שהמערער נמצא בה למעשה עד היום, ומיצוי הדין עמו כמוהו כהשארת המערער במצב שבו לא יוכל לבנות עצמו מחדש. שירות המבחן הציע בתסקירו לנקוט בגישה הרתעתית שתאפשר גם תיקון, שיקום וטיפול אינטנסיבי. ענישה מחמירה תביא, לדעת שירות המבחן, לפגיעה אנושה במערער, בעיקר מבחינה רגשית, והמערער יתקשה להשתקם ולבנות את עצמו מחדש. ענישה מחמירה עלולה, לדעת שירות המבחן, להנציח אצל המערער את תחושת הקורבנות.

מכאן המלצת שירות המבחן להטיל על המערער עונש מאסר בעבודת שירות והעמדתו במבחן לתקופה של שנה.

ה.         בישיבת בית משפט קמא מיום 25.12.05 נשמעו שלושה עדים מטעם המערער לענין העונש ולאחריהם נשמעו טיעונים ארוכים ומפורטים על ידי ב"כ שני הצדדים (לרבות הגשת מוצגים שונים) וכן דברי המערער עצמו.

בגזר דינו מיום 19.1.06 עמד בימ"ש קמא על חומרת מעשיו של המערער שפגע באמון שניתן בו כסוכן ביטוח והוסיף שאין המדובר בכשלון חד-פעמי, אלא ב-86 הצעות ביטוח פיקטיביות שהעביר המערער במהלך שלושה חודשים לחברות הביטוח, באמצעותן קיבל לאחר מכן, במירמה, עמלות בסכומים גבוהים ביותר של קרוב למיליון ש"ח.

בימ"ש קמא ציין בגזר דינו, ובצדק, שבעבירות מסוג זה יש ליתן משקל משמעותי להרתעה כדי למנוע מאנשים מסוגו של המערער להתפתות לרווחים קלים, במיוחד נוכח האמון שניתן בהם כסוכני ביטוח, ולכן יש למנוע תוצאות חמורות של עבריינות מסוג זה על ידי הטלת עונש מאסר משמעותי בפועל.

בית משפט קמא הוסיף, שלפי ראיות ההגנה לענין העונש, ככל הנראה החזיר המערער לחברות הביטוח סכום של כ-300,000 ש"ח, במסגרת קיזוז העמלות שהגיעו לו מחברות הביטוח.

בית משפט קמא ציין שיתרת החוב של המערער הולכת ותופחת עקב הפרשי הצמדה וריבית מאז 2002 בעוד העמלות המגיעות לו הולכות ומצטמצמות.

כמו כן, עמד בית משפט קמא על כך, שלפי תסקיר שירות המבחן נתון המערער בקשיים כלכליים. חברת הביטוח "כלל" ממשיכה כנגד המערער בהליכי הוצל"פ ואילו במסגרת הסדר עם חברת הביטוח "מגדל" עליו להחזיר סך של 1,500 ש"ח לחודש.

בית משפט קמא לקח בחשבון את נסיבותיו האישיות והרפואיות של המערער, כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן והמסמכים הרפואיים שהוגשו, וכן נתן דעתו להודאתו  של המערער, הבעת החרטה, החזרת חלק מן הכספים ושלילת רשיונו של המערער כסוכן ביטוח, והחליט להימנע מלהטיל על המערער תשלום קנס, שמשמעותו למעשה מאסר נוסף עקב אי-תשלום הקנס.