פסק-דין בתיק עפ 577/05

כללי

המערער הורשע בבית משפט לתעבורה חיפה (פל 1118/04) בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא רשיון נהיגה, וכן שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

ביום 12.12.04 נדון המערער, בין השאר, לשישה חודשי מאסר בפועל ולשמונה שנות פסילת רשיון - עונשים שהם נשוא ערעור זה. בנוסף הוטלו עליו עונשי מאסר על-תנאי, קנס, פסילה על-תנאי, וכן חויב לחתום על התחייבות להימנע מעבירות בסך 10,000 ש"ח.

עיקר הערעור נסוב על הימנעותו של בית המשפט מלקבוע כי עונש המאסר ירוצה בעבודת שירות. בנוסף הוגש ערעור כנגד חומרת העונש של פסילת הרשיון.

עובדות

לשם הבנת טיעוני הסניגור בסוגיה זו, מן הראוי לסקור את עיקרי העובדות הנוגעות לעניין, ונעשה זאת בדרך כרונולוגית:

א.         ביום 12.12.04, בעת מתן גזר הדין, ובו עונש המאסר בפועל, ציין השופט, כי הוא סבור שיש לאפשר למערער לרצות את העונש בעבודת שירות, אם יימצא מתאים. לשם כך הוזמנה חוות דעת של הממונה על עבודות שירות (להלן: הממונה).

ב.         המערער התייצב בפני הממונה ביום 16.2.05, וחוות הדעת מטעם הממונה הוצאה כעבור מספר ימים. חוות הדעת (לא חתומה) ניתנה על ידי רב כלאי צביה גלנדר, קצינת מיון ואבחון. בסעיף 2 לחוות הדעת נאמר, כי מבחינה רפואית הנידון יכול לעבוד בכל עבודת שירות. ואולם, בסעיף 3 נקבעה "אי התאמה" למערער, והדבר הוסבר בסעיף 4, שם נאמר:

מדובר באדם שריצה ארבעה מאסרים בכלא.

במאסר האחרון דווח על מעורבות בסמים במסגרת האגף בו שהה

בדיקת השתן שנמסרה נמצאה נקיה.

למרות האמור, בחנו את האנפורמציה ממהלך מאסריו ואת רשימת הרשום הפלילי המשטרתי ובפרט העבירות מהשנה האחרונה והגענו למסקנה שלא נוכל לשבצו במסגרת עבודות שרות היות ולא נמצא מקום בו נוכל להעסיקו.

נעיר כאן, כי נראה שהאמור בסוף חוות הדעת: "ובפרט העבירות מהשנה האחרונה" - אינו נכון. לפי הרישום הפלילי שהוצג, העבירות הפליליות האחרונות שעליהן הורשע המערער נעברו לפני כשש שנים.

ג.          בישיבת בית המשפט, ביום 15.3.05, מחה ב"כ המערער, עו"ד קרזבוים, על כך שבגין הרישום הפלילי יש מניעה לביצוע עבודת שירות ע"י המערער. לדעתו, מאחר שבדיקת השתן של המערער נמצאה נקייה מסמים, יש לאפשר לו את ריצוי העונש בעבודת שירות. הסניגור השיג גם על כך שבשל "נסיבות של 'לא נמצא מקום' הוא יצטרך ללכת לכלא".

ביהמ"ש התבקש להורות לממונה על מציאת מקום עבודה, או לחלופין לזמן את נציג הממונה כדי שייחקר על חוות הדעת שהוגשה.

בהחלטתו באותו יום ציין ביהמ"ש, כי עקרונית אין מקום לזמן את הממונה לחקירה על חוות הדעת שנתן. בתי המשפט סומכים על שיקול דעתו של הממונה, ואין לגרום להתארכות הליכים ע"י זימון הממונה לבית המשפט. בית המשפט הסתמך בעניין זה על דברים שנאמרו בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע בע"פ 7271/02 דני רחמים נ' היועץ המשפטי לאגף מס הכנסה, פס"מ ס"ב(1) 782.

יחד עם זאת, הוסיף בית-המשפט:

על מנת לאפשר לסניגור למצות את הסוגייה של עבודת השירות, אני רואה לנכון לקבוע ישיבה נוספת בתיק זה על מנת שיוכל ב"כ הנאשם, אם יבחר, לפנות בעצמו לממונה ולנסות לשכנעו לשנות את דעתו, או לחלופין לפנות לערכאות המתאימות על מנת לתקוף את ההחלטה של הממונה על עבודות שירות. 

ד.         בתאריך 20.3.05 פנה ב"כ המערער אל הממונה וביקש לדעת:

א.         אילו מקומות לביצוע עבודות שירות בחנתם ומדוע אותם מקומות נמצאו בלתי מתאימים להעסקתו של הנאשם?

ב.         האם קיימת מדיניות עקרונית שלא לאשר עבודות שירות ביחס למי שקיים לגביו רישום פלילי בכלל ובעבירות סמים בפרט?