פסק-דין בתיק עפ 5343/08

1. מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה באשדוד (כב' השופטת ר. בן יששכר- שוורץ), מיום 28.5.08, בתיק פ.ל. 24/07, לפיו הורשע המערער לאחר שמיעת הראיות בעבירה של נהיגה רשלנית לפי סעיף 62 (2) + 38 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) + 39 א' לפקודת התעבורה ובעבירה של נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל - 1970.

בית משפט קמא השית עליו את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים, התחייבות כספית בסך 5,000 ש"ח ופסילת רישיון נהיגה למשך 8 שנים, כאשר הפסילה תחול על כל כלי רכב בשנתיים הראשונות וביתרת התקופה תסווג באופן שיהא רשאי להפעיל מנוף ולנהוג על מכונה ניידת בזמן עבודתו וברדיוס שלא יעלה על 500 מטרים ממקום עבודתו.

2. בערעור שהגיש המערער ביקש המערער להשיג אחר עצם הרשעתו בדין ואחר חומרת העונש. במהלך הדיון שהתקיים בפני ויתר ב"כ המערער על טענותיו לעניין הרשעתו בדין של המערער ומיקד את טיעוניו לעניין חומרת העונש.

3. אין חולק כי המערער הורשע בעבירות הנ"ל לאחר שנהג ברכב כשהוא במצב של שכרות כשבבדיקת נשיפה שנערכה לו נמצא ריכוז של 1,330 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אוויר ינשוף, פי 5 מהכמות המותרת על פי חוק.

4. ב"כ המערער עמד על העובדה כי למערער אין הרשעות קודמות וכי נסיבות אישיות קשות של הורות לילדה קטנה החולה במחלה קשה הביאו את המערער למצב בו ביקש להטביע את יגונו בטיפה המרה. הדגיש ב"כ המערער כי בפועל נתפס המערער כשהוא ישן בכלי הרכב, בצד הדרך וכי הראיות מלמדות כי מרחק הנסיעה אותו עבר היה קצר ביותר וכך גם משך זמן הנסיעה.

עוד ציין ב"כ המערער כי מאז שנגזר דינו של המערער על ידי בית משפט קמא ולנוכח עונש הפסילה בפועל איבד הוא את מקור פרנסתו כנהג מלגזה בנמל אשדוד וכי כיום מזה כ-8 חודשים אין לו כל מקור פרנסה, למעט תמיכה של ביטוח לאומי והכנסה דלה של אשתו.

בנסיבות אלו טען ב"כ המערער כי שגה בית משפט קמא עת החמיר יתר על המידה עם המערער והשית עליו עונש של מאסר בפועל וכן פסילה לתקופה ממושכת אשר יש בה כדי לגדוע את מקור פרנסתו של המערער.

5. מנגד טען ב"כ המשיבה כי אין להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא וכי הענישה הינה שקולה ומידתית , לנוכח חומרת הנסיבות המלמדות כי המערער עשה שימוש בכלי רכב מנועי כשהוא שיכור, כשבגופו רמת אלכוהול גבוהה במיוחד ושרק בנס נמנעה תוצאה חמורה יותר.

6. ב"כ הצדדים תמכו טענותיהם ועמדותיהם בפסיקה אותה הביאו בפני. ב"כ המערער הניח בפני פסיקה המלמדת על ענישה הנעדרת עונשי מאסר כאשר דובר בנסיבות של נהיגה בשכרות כמקרה ראשון או העדר הרשעות קודמות לאותו עבריין.

עוד טען ב"כ המערער כי אין לנקוט במדיניות ענישה מחמירה בדרך של הטלת עונשי מאסר מקום שבעבירות רשלנות של גרימת תאונות דרכים עם תוצאות נזק,  גוף ורכוש, ננקטת מדיניות ענישה מקלה יותר.

7. מנגד הניח בפני ב"כ המשיבה פסיקה המלמדת על ענישה מחמירה של עונשי מאסר בפועל בנסיבות של נהיגה בשכרות כשבגוף הנהג רמת אלכוהול גבוהה במיוחד, כגון במקרה דנן, אולם נכון יהיה לאבחן פסיקה זו ולומר כי היו אלה מקרים מיוחדים בהם נתנו עונשים חמורים הן לנוכח רמת האלכוהול הגבוהה שנמצאה בגופם של אותם עבריינים והן לנוכח העובדה כי מדובר היה במקרים חוזרים של אותם עבריינים, בנסיבות אשר חייבו ענישה מוחשית ומרתיעה.

כך ברע"פ 3199/08 ולדילאב דזאנחוטלי נ' מדינת ישראל - (ניתן ע"י כב' השופט א. לוי ביום 16.4.08) - דובר בשני מקרים שונים שהתרחשו בהפרש של חודש ימים בהם נהג המערער, שאינו מורשה לנהיגה, ברכב מנועי כאשר רמת האלכוהול בדמו גבוהה במיוחד ודינו נגזר בין השאר ל-5 חודשי מאסר בפועל;

וברע"פ 444/08 משה יוסף נ' מדינת ישראל , (ניתן על ידי כב' השופט ס. ג'ובראן מיום 21.1.08) - שם דובר בנסיבות בהן נהג המערער בשכרות כשרמת האלכוהול שנמדדה בגופו היתה גבוהה במיוחד (940 מיקרו גרם לליטר אוויר) וכאשר זמן קצר קודם לכן נתפס המערער בנסיבות דומות של נהיגה בשכרות עם רמת אלכוהול גבוהה במיוחד. באותו מקרה אישר בית המשפט העליון את עונש המאסר שהושת על המערער לתקופה של 9 חודשים.

8. לאחר ששמעתי את דברי הצדדים סבורה אנכי כי יהיה זה אך נכון להתערב  בענישה אותה השית בית משפט קמא על המערער. אכן, חטא המערער עת העלה על דעתו לעשות שימוש בכלי רכב מנועי לאחר ששתה לשוכרה, כפי שניתן ללמוד מן הממצא העובדתי כי בגופו נמצא ריכוז אלכוהול ברמה גבוהה במיוחד. אולם, מלאכת גזירת הדין הינה מלאכת איזונים בין כלל שיקולי הענישה ונכון היה לתת את הדעת לנסיבותיו האישיות של המערער ולנסיבות ביצוע העבירות.

כך, נכון היה להתחשב בעובדה כי המערער לא עשה שימוש ברכב המנועי לאורך זמן ממושך או כי מרחק הנסיעה אותו עבר לא היה ממושך וכי זמן קצר לאחר שנכנס לרכב עצר בצד ונרדם. כך מצא אותו השוטר.

עוד נכון היה לתת את הדעת לעובדה כי לנאשם אין הרשעות קודמות וכי זהו לו המפגש הראשון עם החוק בו נדרש הוא לתת את הדין.

מעבר לכל האמור נכון היה לתת את המשקל הראוי לנסיבותיו האישיות העגומות של המערער. גם אם שקל בית משפט קמא להשית על המערער עונש מאסר בפועל מן הראוי היה כי יבוא בפניו תסקיר שירות מבחן, בנסיבות המיוחדות של העניין.

9. לנוכח כל האמור לעיל ובנסיבות המיוחדות של המקרה אני רואה לנכון לבטל את עונש המאסר בפועל בן 6 חודשים אשר הושת על המערער. עונש הפסילה יקוצר ל-3 שנים כאשר הסיווג עליו הורה בית משפט קמא יחל בתום 24 חודשים מיום תחילת הפסילה והכל כדי לאפשר למערער לחזור ולהשתלב במעגל העבודה ולשקם את חייו. יתר רכיבי העונש עליהם הורה בית משפט קמא יוותרו בעינם.

ניתן היום כ"ב באלול, תשס"ח (22 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים