פסק-דין בתיק עפ 5083/08

בפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בקרית-גת, בתיק 31210/07, אשר ניתן על ידי כבוד השופטת בן יששכר בו הורשע המערער בנהיגה בשכרות בהתאם לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה ותקנה 169 ב' לתקנות התעבורה.

על פי כתב האישום, המערער נהג ברכב ביום 12.5.2007 ,במקום ציבורי, בעת היותו שיכור ובבדיקת אוויר נשוף שבוצעה לו באמצעות מכשיר ה"ינשוף" נמצאו 430 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

לשוטר שעצרו אמר המערער: "4 כוסות וודקה".

ביום 24.12.2007 התקיים דיון בבית משפט קמא , הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע.

בעת הטיעונים לעונש, ולאחר שהתובע עתר לעונש פסילה בפועל שלא יפחת מפסילת החובה הקבועה בחוק של שנתיים ימים, ביקש המערער להתחשב בו, בית המשפט הסביר לנאשם את עמדת המחוקק לעניין פסילת החובה והנאשם השיב: "אני יודע. הייתי אצל התובעת הראשית ורשמתי לה מכתב. אבקש להתחשב גם בזה".

במכתבו זה של המערער אשר הוגש לבית משפט קמא במהלך הטיעונים לעונש כתב המערער בין השאר:

"אבקש בכל לשון של בקשה מאחר ואין לי ולא היה לי עבירות קודמות וכאלה ואני מוכן לחזור על טעותי בחיים מעבירה כזו....וכמובן שלא התכוונתי להשתולל או חלילה לגרום נזק לעצמי או לסובבים ...."

בערעורו טען ב"כ המערער כי מכשיר הינשוף אינו חוקי, כי הודאת המערער מקורה בטעות, כי המכשיר לא הותאם מעולם לחקיקה בישראל ולא כויל ומאחר ונעשה שימוש במכשיר לא חוקי הרי שהעבירה בכתב האישום לאו עבירה היא על פי ספר החוקים.

עוד טען ב"כ המערער כי שיכור הוא מי שבגופו ריכוז אלכוהול העולה על הכמות שנקבעה על ידי שר התחבורה ואושרה על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת , ברם, לטענתו, עד היום לא אושר על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת ריכוז האלכוהול בגוף אשר מהווה נהיגה בשכרות.

כמו כן, לטענתו, אין קורלציה בין ריכוז אלכוהול שנפלט לריאות לריכוז אלכוהול בדם.

ברע"פ 2073/08 - חיים ברבי נ' מדינת ישראל . תק-על 2008(1), 3841, שניתן על ידי בית המשפט העליון מפי כבוד השופט ג'ובראן ביום 9.3.2008 הורשע המערער בנהיגה בשכרות כשעל פי בדיקת נשיפה נמצא ריכוז של 375 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף. המערער הודה בבית המשפט לתעבורה ברם ביקש לחזור בו מהודאתו.

המערער ערער לבית המשפט המחוזי וכבוד השופט סטולר דחה את הערעור.

המערער טען באותו מקרה כי טופס המאפיינים לא הצביע על אינדיקציות לעניין שכרותו, מלבד סוגיית "ריח אלכוהול מהפה" אשר יוחסה לו ולטענתו על בתי המשפט לתעבורה לייחס משקל משמעותי יותר לתוצאות דו"ח המאפיינים. משדו"ח זה מלמד ומצביע על הבעייתיות קיימת בהסתמכות על מכשיר ה"ינשוף", אשר מתיימר לתת תוצאות "מדעיות" הרי שהסתירה והפער בין האינדיקציות אותן ניתן להסיק מדו"ח המאפיינים, לבין תוצאות מכשיר הנשיפה מלמדות על אי אמינות המכשיר.

בבקשתו טען המבקש כי לא ניתן היה להרשיעו בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך מאפייני שכרות בלבד ובהעדר ראייה אובייקטיבית. לטעמו, דו"ח המאפיינים התקין בעניינו מלמד ומצביע על הבעייתיות הקיימת בהסתמכות על מכשיר ה"ינשוף", אשר מתיימר לתת תוצאות "מדעיות".

כבוד השופט ג'ובראן פסק כהאי לישנא: