פסק-דין בתיק עפ 477/05

1.       תקנה 425א לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן - "התקנות") קובעת כדלקמן:

                   "(א)   לא יתחיל נהג אוטובוס בתפקידו בקו השירות כאמור בתקנה (ג), לא יכניס נוהג או כרטיסן נוסעים לאוטובוס ולא יתחיל בנסיעה, אלא אם בדק לפני התחלת הנסיעה מתחנת המוצא של הקו אם נמצאים בתוך האוטובוס או צמודים או קשורים אליו או מחוצה לו חמרי חבלה או חפצים חשודים כחמרי חבלה או כיוצא באלה (להלן - חפצים חשודים).

                   (א1)   בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בידי נוהג האוטובוס גם בתחנה הסופית של קו השירות או בסיום הנסיעה בקו, לאחר שהנוסע האחרון ירד מהאוטובוס.

                   (...)".

          האם נהג האוטובוס יוצא ידי חובת התקנה האמורה אם עובד אחר של חברת האוטובוסים, כגון מבקר האוטובוס, מבצע את הבדיקה?

          זוהי השאלה העומדת במרכזו של הערעור שלפני.

2.       ההליך בבית המשפט קמא

א.      המערער הוא נהג אוטובוס. הוא הועמד לדין בפני בית המשפט לתעבורה בעכו (כבוד השופט יעקב בכר) בגין אירוע שהתרחש בתחנה המרכזית של "אגד" בנהריה.

          בכתב האישום נטען כי המערער סיים את תפקידו כנהג באוטובוס הספציפי מבלי שבדק בתחנה הסופית של קו השירות או בסיום הנסיעה בקו, לאחר שהנוסע האחרון ירד מהאוטובוס, אם נמצאים בתוך האוטובוס או קשורים אליו או מחוצה לו חפצים חשודים, עבירה לפי תקנה 425א(א1) לתקנות.

ב.       המערער כפר בעובדות כתב האישום וטען בפני בית המשפט קמא כי "סריקה בוצעה על ידי המבקר ששמו ניזר עובד בנתיב אקספרס אגד נהריה".

ג.       בין יתר עדי התביעה שהעידו במשפט העיד רס"ר אילן פריד. עד זה משרת במשטרת ישראל כחבלן. העד העיד כי במסגרת תפקידו הוטלה עליו המשימה לאכוף את תקנה 425 לתקנות. לדבריו, "האירוע הזה הוא אירוע חריג מבחינתי מהסיבה שעד היום, אני קרוב ל- 10 שנים חבלן, עד היום אני חושב שזו פעם שניה שאני מגיע עם נהג להליך של טיפול משמעתי או טיפול בבית משפט". (עמ' 2 לפרוטוקול בית המשפט קמא).

          בהתייחסו למטרה שעמדה לנגד עיניו העיד העד לאמור:

                            "המטרה שלנו היא לחנך ולא לרשום דו"חות. ברוב המקרים אנו מזהירים את הנהג במקום, מדווחים אומנם שהנהג לא ביצע סריקה. אם ההתנהגות או המחדל חוזר על עצמו אז אנו נוקטים בהליכים נוספים". (עמ' 3 לפרוטוקול בית המשפט קמא).

          ד.       על נסיבות האירוע סיפר העד רס"ר פריד כדלקמן:

                            "באירוע הזה אני הייתי מול הכניסה לאגד נהריה, שם מיד לאחר הכניסה יש הורדת נוסעים ובמקום ההוא צריך לבצע סריקה. כשאני נמצא מול משהו כמו 20 ס"מ, בשעת צהריים, אני רואה את הנהג יושב באוטובוס ואני רואה את המבקר על ידו. שניהם מדברים, הנהג יושב מאחורי ההגה והמבקר עומד לידו. הנוסעים ירדו והאוטובוס המשיך בנסיעה מבלי לבצע סריקה. אני הייתי בתוך הרכב ונסעתי אחרי האוטובוס במצב זה כאשר האוטובוס חולף על פני ואני רואה שאף אחד לא מבצע סריקה. בשלב זה אני ממתין לראות מה קורה, אם עולים נוסעים, ואני ממתין לראות אם הוא יבצע סריקה.

                            (...).

                             המבקר ירד והלך, הנהג המשיך להתעסק עם כמה דברים ובא לרדת ואני חיכיתי לו בפתח האוטובוס. עליתי אליו ואמרתי לו שהוא לא ביצע סריקה. הוא השיב ואמר לי שהמבקר שירד ביצע סריקה. אמרתי לו שלא ראיתי אף אחד לא סורק וגם לא את המבקר. הנהג התעקש ואמר לי אתה לא ראית אין לך מושג.

                            מה שקרה בשלב הזה, התחילו להתאסף עוד נהגים. המבקר הגיע ואמר לי אני ביצעתי סריקה. הסברתי למבקר שעמדתי ליד האוטובוס ולא ראיתי אף אחד מהם מבצע סריקה. חובת הסריקה חלה אך ורק על נהג האוטובוס ולא על אף אחד אחר (...)". (עמ' 3 לפרוטוקול בית המשפט קמא).

          ה.      המערער עצמו העיד במשפט וכה אמר: