חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עפ 4569/07

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
4569-07
21.3.2008
בפני :
מיכל ברנט

- נגד -
:
ברנס ג'וליה
עו"ד יהונתן גבאי
:
ו.מח.לתכנון ובניה מחוז דרום
עו"ד שגב פלץ
פסק-דין

ערעור על החלטת כבוד השופט אקסלרד מיום 14.11.2007 בב"ש 9493/06 תיק עיקרי פ 5029/01 בה נדחתה בקשת המערערת למתן ארכה לכניסתו של צו ההריסה לתוקפו עד לקבלת היתרים למבנים נשוא הערעור.

כנגד המערערת ננקטו מספר הליכים פליליים בגין בניה בלתי חוקית.

בתיק עמק 108/00 הורשעה המערערת בבניית מבנה בגודל של 1,000 מ"ר  ללא היתר בניה.

המערערת לא הרסה את המבנה וכפועל יוצא מכך הוגש נגדה כתב אישום בתיק פלילי 5383/03 בשל אי קיום צו בית משפט. המערערת הורשעה בדין.

בתיק פלילי 5029/01 הורשעה המערערת בביצוע עבודות או שימוש במקרקעין ללא היתר , עבירה לפי סעיפים 145(א) ו - 208 לחוק התכנון והבניה לאחר שבחודש אפריל 2001 בנתה מבנה נוסף בשטח של 1,440 מ"ר ללא היתר בניה ובניגוד לחוק.

המערערת נצטוותה להרוס מבנה זה.

בתיק פלילי 2617/04 הורשעה המבקשת בביצוע עבודות או שימוש במקרקעין ללא היתר , עבירה לפי סעיפים 145(א) ו - 208 לחוק התכנון והבניה לאחר שבחודש אוקטובר 2003 בנתה מבנה נוסף בשטח של 1,000 מ"ר ללא היתר בניה ובניגוד לחוק.

במסגרתו של הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים נצטוותה המערערת להרוס את המבנים עד ליום 1.1.2006.

המערערת הגישה ערעור על גזר הדין וביצועו עוכב עד לשמיעת הערעור.

ביום 1.3.2006 נדחה ערעורה של המערערת והיה עליה להרוס המבנים.

ביום 9.11.2006, בחלוף שמונה חודשים מן המועד בו היה על המערערת להרוס את המבנים, הגישה היא בקשה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה.

בקשתה נדחתה.

ביום 7.10.2007 הגישה המערערת בקשה נוספת להארכת מועד לביצוע הצו ובית המשפט דחה בקשתה.

מכאן הערעור שבפני.

לטענת המערערת לאורך כל ההליכים המשפטיים לא הונחו בפני בית משפט קמא המסמכים הרלבנטיים אלא מסמכים הנוגעים לשימושים חורגים למסחר שאינו חקלאות והגבלתם של שימושים אלה באדמות חקלאיות.באלה אין דבר וחצי דבר באשר לסיכויי הכשרתם של המבנים כמבנים חקלאיים.

לטענת המערערת לחקלאים אחרים באיזור ובאותו סיווג חלקות מחסנים הבנויים בהיתר

(ההדגשה שלי - מ.ב.) אשר משמשים לחקלאות על פי חוק והמערערת יכולה להכשיר בדיעבד מבנים אלה בטווח הקרוב לעין כמבנה חקלאי.

עוד טוענת המערערת כי בית משפט קמא קבע כי השימוש החורג מתבצע בחלק קטן

(400 מ"ר) מכלל השטח, אך החיל על השטח כולו את הדין של שימוש חורג ולפיכך קבע כי אין אופק תכנוני למבנים בגדלים מעין אלה ואין אפשרות להכשרתם של מבנים אלה כמבנים מסחריים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>