פסק-דין בתיק עפ 4458/07

הנשיא י. פלפל:

1.         ערעור על גר דין שניתן על ידי כב' השופטת יעל רז-לוי מבית משפט השלום בבאר שבע ביום 2.8.07 בתיק פלילי 2552/03 לאחר שהמערער הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של החזקת סם מסוכן מסוג הרואין שלא לצריכה עצמית בתאריך 28.12.01 בתוככי כלא "אשל" - במשקל 62.36 גרם ונדון ל- 16 חודשי מאסר לריצוי בפועל ולהפעלת עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר לעונש המאסר בפועל שהוטל ובסה"כ ל- 22 חודשי מאסר, ו- 9 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1000 ש"ח ופסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה למשך שלוש שנים מיום שחרורו מבית הסוהר.

            הערעור הנ"ל על עונש המאסר בפועל.

2.         לטענת הסניגור, בית המשפט קמא החמיר בעונשו של המערער מהטעמים הבאים:

א.         בית המשפט לא הביא בחשבון שהודאת המערער בעובדות, חסכה מזמנו של בית המשפט.

ב.         בית המשפט לא נתן משקל לנסיבותיו האישיות של המערער.

ג.          טעה בית המשפט שלא התחשב בהמלצת שירות המבחן.

ד.         למערער ילדים חולים והוא חייב לקחת אותם לטיפולים רפואיים - ואם יכנס למאסר, ייבצר ממנו לעשות כן.

ה.         בשל הזמן הארוך שחלף מביצוע העבירה להגשת כתב האישום ואחר כך לגזר הדין - מן הדין היה להקל עם המערער באופן משמעותי.

3.         למערער הרשעות קודמות. את העבירה הראשונה עבר כשהיה נער בשנת 98 והוא צבר רשומים פלילים ללא הרשעה והרשעות בעבירות של: חבלה במזיד ברכב; גניבה מרכב; התפרצות לבית דירות; שוד מזויין. בשל עבירת השוד, נדון ל- 4 חודשי מאסר.    את העבירות נשוא הערעור זה , עבר במהלך ריצוי מאסר זה.

4.         שירות המבחן הגיש שני תסקירים לבית המשפט קמא. בתסקיר הראשון נכתב כי:

            "מעיון בגיליון הרישום הפלילי הקיים בידינו, עולה כי קיים מאסר על תנאי בר הפעלה בעניינו. לאור כל האמור לעיל, להערכתנו קיימת חשיבות להימנע מהפעלת המאסר על תנאי. להערכתנו שליחתו כיום לעונש מאסר בין כתלי הכלא עלול להוביל לחזרתו לקשרים עם חברה שולית ולפגוע בתהליך השינוי בו החל. לאור זאת אנו ממליצים לעשות כל שניתן מבחינה משפטית על מנת להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל, ממליצים להאריך את המאסר על תנאי ולהטיל עונש של מאסר בעבודות שירות".

ובתסקיר השני נכתב כי:

            "מעיון בפרוטוקול הדיון בדבר הבעייתיות המשפטית הקיימת עם המלצה זו, שקלנו בשנית עמדתנו.... כשהמלצנו על עונש מוחשי בדמות מאסר בעבודות שירות לקחנו בחשבון את חומרת העבירה. לאור הבעיה המשפטית מחד והערכתנו בדבר צורך בעונש מוחשי מאידך, אנו ממליצים על הטלת עונש במסגרת צו לעבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב. לאור סמיכות הדיון המשפטי לא עלה בידינו להכין בעבורו תוכנית עבודה. באם כבודה מקבלת המלצתנו זו, נוכל להגיש התוכנית לאחר פגרת בתי המשפט".

            בית המשפט החליט לא לקבל את המלצת כותב התסקיר.

5.         בית המשפט התמודד עם שאלת חלוף הזמן (שהסניגור עורר אותה  גם בפנינו) מיום ביצוע העבירה עד ליום מתן גזר הדין.

אין זה תקין שעבירה שנעברה ב-18.12.01 בתוך כתלי הכלא, כשהנאשם זמין לקבל את כתב האישום ולהופיע בבית המשפט - יוגש בגינה כתב אישום לאחר שנה וחצי, ואין זה תקין, בלשון המעטה, שהדיון בכתב האישום שהוגש ביוני 2003 הסתיים במתן גזר דין בספטמבר 2007, דהיינו אחרי ארבע וחצי שנים, כאשר המערער הודה בעובדות, הורשע עפ"י הודאתו ובית המשפט לא שמע ראיות.

עיון בתיק של בית משפט קמא מגלה, כי הדיון לא התקיים  בפני שופט אחד אלא "נדד" בין 4 שופטים. 6 פעמים נדחו דיונים ביוזמת בית המשפט.

הנאשם גם הוא לא תרם, אם להתבטא בלשון המעטה, לכך שההליכים יתנהלו ביעילות ובמהירות הראויה. הוא הגיש מספר רב של בקשות דחיה, בין השאר הוצא נגדו צו הבאה והוא חוייב בתשלום הוצאות משפט למדינה. פעמים רבות הוא לא הופיע לדיון ובסה"כ נדחה המשפט 11 פעמים. בעטיו של המערער, בין השאר (פעמיים), על מנת לקבל תסקיר של שירות מבחן.