פסק-דין בתיק עפ 4370/07

השופט א. ביתן:

א.         כללי

1.         המשיב הודה בכך שהגיש, ב 12.6.01, תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי ובטופס שמילא לצורך כך לא התייחס לשדה שכותרתו "הכנסות בתקופת אבטלה". הוא הצהיר כי כל הפרטים שמסר בתביעתו הינם נכונים ומלאים והתחייב להודיע למוסד לביטוח לאומי על שינוי בפרטים שמסר.

2.         במועד הגשת התביעה למל"ל, עבד המשיב כמרצה שכיר ב"אורט" וב"מכללה למינהל" וקיבל שכר, עליו לא הצהיר בטופס האמור.

3.         בחודשים נובמבר ודצמבר 2001 עבד המשיב גם ב"אגודה לקידום חינוך ומדע" וקיבל שכר, עליו לא הודיע למל"ל.

4.         המשיב קיבל, על יסוד הנתונים שמסר ועל יסוד ההנחה כי אין לו הכנסות נוספות, דמי אבטלה לחודשים יוני 2001 עד דצמבר 2001, בסך של 35,717 ש"ח.

5.         הודאתו האמורה של המשיב, נמסרה במסגרת הסדר טיעון על פיו הסכימו הצדדים כי המשיב יופנה לשירות המבחן שיבחן, בין היתר, את שאלת הרשעתו. התביעה הצהירה כי היא תעמוד על הרשעת המשיב ותבקש להטיל עליו מאסר מותנה וקנס.

6.         שירות המבחן הגיש תסקיר אודות המשיב והמליץ להטיל עליו 300 שעות שירות לתועלת הציבור, בתיגבור תלמידים במקצוע המתמטיקה, במסגרת בית הספר היסודי לאומנויות "בן צבי" בקרית גת, ולהימנע מהרשעתו.

7.         בית המשפט קיבל המלצת שירות המבחן, הטיל עליו ביצוע 300 שעות של"צ ונמנע מהרשעתו.

מכאן הערעור.

ב.         טענות המערערת

1.         ב"כ המערערת טענה כי שלושת הנימוקים העובדתיים עליהם ביסס בית המשפט קמא את החלטתו שלא להרשיע את המשיב - שיהוי בהגשת כתב האישום, לימודי המשיב בשנים שלאחר ביצוע העבירה וייחוס למערער עצימת עיניים בלבד, חסרי יסוד.

2.         לטענתה, המוסד לביטוח לאומי גילה את העבירה רק ב 9.8.04 וכתב האישום הוגש באפריל 05. המשיב לא למד בתקופה שלאחר ביצוע העבירה ועל רקע מקצועו - ניהול חשבונות, ידע הוא היטב את משמעות מעשיו והתכוון לתוצאה שנבעה מהם.

3.         עוד טענה כי לא היו בידי ביהמ"ש קמא נתונים מספיקים לקבוע כי "סביר להניח כי הרשעה בעבירה כזו תביא לדחיית בקשתו להתקבל ללשכה".

היא ביקשה לקבל את הערעור ולהרשיע את המשיב.

ג.         טענות המשיב

1.         המשיב טען לעצמו וביקש להותיר ההחלטה שלא להרשיעו, על כנה. הוא ציין כי סיים לימודי ראיית חשבון באוניברסיטת בר - אילן וסיים התמחות, כנדרש לצורך קבלת רשיון ממועצת רואי החשבון. נותרה לו בחינה אחת, אליה ניגש בעבר ונכשל. לטענתו, הגשת כתב האישום נגדו הביאה אותו לעצור את מהלך לימודיו לקראת הבחינה ומאז לא ניגש אליה.

2.         הוא תיאר את ההשפעה הקשה שהיתה להליך המשפטי על חייו ותחושותיו וטען כי הרשעה תפגע בסיכוייו לקבל הסמכה כרואה חשבון ותפגע בפרנסתו.

3.         באשר לעבירה, הסביר, כי הוא עובד כמרצה, שכרו אינו קבוע והוא נקבע בהתאם למספר ההרצאות שהוא מעביר בפועל. "יש עבודה קוראים לי, אין עבודה לא קוראים לי". בתקופה בה הגיש את הבקשה לדמי אבטלה, היתה ירידה מאוד חדה בהכנסותיו.