פסק-דין בתיק עפ 428/05

1.       לפני ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער על ידי בית המשפט לתעבורה בחיפה (כבוד השופט א. סלאמה).

2.       המערער נדון ביום 20.4.05, בהעדרו, בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 123.1 קמ"ש בדרך שהמהירות המירבית המותרת בה הינה 70 קמ"ש, עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

          בית המשפט קמא גזר על המערער את העונשים שלהלן:

          א.      קנס בסך 1,200 ש"ח.

          ב.       פסילה בפועל למשך ארבעה חודשים.

          ג.       פסילה על תנאי למשך ארבעה חודשים.

3.       המערער הגיש לבית המשפט קמא, ביום 1.5.05, "בקשת משפט חוזר" וטען כי "בגלל לחצים בעבודה ובעיות אישיות של טיפול באבי שמאושפז בבית חולים "כרמל", ברח לי מהראש, הייתי משוכנע שהמשפט רק באוקטובר. מה שזכור לי שהשוטר אמר לי עוד שנה המשפט ולכן קרה מה שקרה".

          בהחלטתו מיום 1.5.05 דחה בית המשפט קמא את הבקשה "בהעדר חשש לעיוות דין" וציין כי "אין סיבה מוצדקת לאי הופעה".

4.       ביום 4.5.05 שב המערער והגיש בקשה נוספת לבית המשפט קמא, היינו, בקשה לבטל את הכרעת הדין ואת גזר הדין "ולקבוע מועד חדש להקראת כתב האישום". הפעם הוגשה הבקשה בידי עו"ד דוד חי קדוש.

          בבקשתו האמורה טען המבקש, בין היתר, שכלל לא היה מודע לדיון שהתקיים בעניינו משום שמדובר בדו"ח תנועה שנמסר לו ביום 20.10.04 "וכנראה מחוסר תשומת לב, לא נרשם המועד לדיון והדו"ח ביומנו של המבקש ובשים לב כי מועד הדיון קבוע לחודש אוקטובר 2005".

          גם בבקשה זו הזכיר המבקש את עובדת היותו טרוד בעבודתו וכן בטיפול סיעודי באביו שהיה מאושפז בבית חולים.

          בית המשפט קמא החליט, ביום 11.5.05, כי "אין שינוי בהחלטה מיום 1.5.05. "שכחה או  "תקלה" כמפורט אינה מהווה סיבה מוצדקת לאי הופעה. בנסיבות גובר השיקול של סופיות דיון ובהעדר חשש לעיוות דין, אין מקום להתערב בפסק הדין. הבקשה נדחית".

5.       בעקבות כך הוגש הערעור שלפני, בידי הסניגור עו"ד דוד חי קדוש.

          המערער טען בערעורו כי הוא קיבל את דו"ח התנועה ובו הזימון לדיון שהתקיים ביום 20.4.05 "וכנראה מתוך שגגה ובתום לב מובהק שנבע מפיזור נפש בשל מחלת אבי המערער והעובדה כי המערער היה עסוק בימים דנן בפתיחת אולם האירועים המפואר בנשר, לא נרשם מועד הדיון ביומנו של המערער תוך שהוא סבור כי הדיון אמור להתקיים במהלך אוקטובר 2005".

          המערער טען כי מן הדין לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא וליתן לו את יומו בבית המשפט או, לחילופין, להקל בעונשו.

          הסניגור טען במהלך הדיון כי אלמלא המחדל שבאי ההופעה, ולאור רמת הענישה "הנהוגה בבית המשפט לתעבורה" הרי שהעונש שהיה נגזר עליו היה, כאשר מדובר על אדם מן היישוב שעבר "עבירה של מהירות בלבד", "עונש של קנס ופסילה על תנאי".

          לטענת הסניגור יש בעונש הפסילה שהוטל עליו כדי לפגוע בפרנסתו של המערער המנהל אולם אירועים גדול בעיר נשר "ולמעשה פסילה של ארבעה חודשים תיחשב כהפסקת עבודתו במקום".

6.       המשיבה, באמצעות באת כוחה המלומדת עו"ד גב' הילה כץ, הביעה את התנגדותה לערעור וביקשה לדחותו.

7.       דיון