- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עפ 40613/07
|
ע"פ בית המשפט המחוזי ירושלים |
40613-07
12.2.2008 |
|
בפני : 1. גילה כנפי-שטייניץ 2. רפי כרמל 3. רות שטרנברג אליעז |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אריה פרייציס ת"ז 011654787 עו"ד עינב שהם |
: מדינת ישראל עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים |
| פסק-דין | |
1. ערעור על הכרעת דין של בית משפט השלום בירושלים (כב' ס' הנשיא, השופטת שולמית דותן), מיום 19.9.07, על פיה הרשיע בית המשפט את המערער בעבירות על פי ס' 273 ו-379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי ס' 273 לחוק העונשין. על פי הנטען בכתב האישום, תקף המערער שוטר שעה שזה רשם לו דו"ח תנועה. המערער סירב להציג רישיונותיו בפני השוטר, הכה את השוטר בפניו והפיל את משקפיו לתוך רכבו שלו. גם בהמשך הוסיף וסירב לעיכובו, וגידף את השוטרים עד שנעצר ונכבל.
בישיבת בית המשפט מיום 17.12.06 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום. ב"כ המאשימה ביקש תחילה להרשיע את המערער, אולם בשל העדר עבר פלילי למערער, ביקש כי טרם גיבוש עמדתו הסופית בשאלת ההרשעה והעונש, יוזמן תסקיר שירות מבחן. בהחלטתו מאותו מועד, קבע בית המשפט, על יסוד הודאתו של המערער, כי המערער ביצע את העבירה המיוחסת לו והורה על עריכת תסקיר שירות מבחן. בית המשפט ציין במפורש בהחלטתו כי "בשלב זה ומבלי שיהיה בכך לחייב את בית המשפט אינני מרשיעה את הנאשם בדין".
בהמשך הדיון, ולאחר שנתקבל תסקיר שירות מבחן, צירף המערער תיק נוסף, והודה בעובדות תמצית אישום בפ"א 1057/07 של מרחב ציון. על פי אישום זה, תקף המערער מאבטחת בבניין משרדים על רקע דרישתה כי ימנע מלהחנות את קטנועו בכניסה לבניין. המערער דחף את המתלוננת בשתי ידיו בכתפיה והדף אותה, לאחר שזו זרקה לעברו משלוח מזון שהותיר אחריו לאחר שסירבה להתיר כניסתו לבניין. בגין מעשים אלה יוחסה לו תקיפה סתם, עבירה לפי ס' 379 לחוק העונשין.
כפי שעולה מפרוטוקול בית המשפט, התנהלה בין המערער ובין ב"כ המאשימה התדיינות קצרה ביחס לאפשרות להסדר. המאשימה הודיעה כי אף שהדבר חריג, היא מוכנה שהמערער לא יורשע ובלבד שבית המשפט יקבע מכסת של"צ גבוהה מזו שהוצעה ע"י שירות המבחן וישולם פיצוי למתלוננים. המערער השיב כי אם אלה תנאיה של המאשימה, הוא מעדיף הרשעה. עוד הוסיף: "גם ההרשעה הזאת תתבטל אחרי כמה זמן. מה הגיוני שאני אעשה של"צ ואני אשלם להם. אני מעדיף הרשעה". משהובהר לו כי לבית המשפט סמכות להטיל פיצוי למתלוננים ללא קשר לסוגיית הרשעתו, הוסיף: ".. אם יש לביהמ"ש סמכות, זה שיקול של ביהמ"ש. כל עוד הוא לא קבע ככה מבחינתי אני לא מעוניין" (בע' 6-7 לפרוטוקול).
בהכרעת דין שניתנה באותו היום הרשיע בית המשפט את המערער בשתי העבירות בהן הודה. בהמשך דן את המערער למאסר על תנאי בן שלושה חודשים, ושל"צ בהיקף של 140 שעות. עוד הורה על פיצוי השוטר בסך 1,000 ש"ח, והמאבטחת בסך 300 ש"ח.
2. המערער משיג על הרשעתו בדין. המערער טוען כי טעה בהבנת ההליך וכתוצאה מכך טעה בבחירותיו. המערער, אשר לא היה מיוצג, לא הבין נכונה את הסברי בית המשפט ואת עמדת המאשימה בסוגיית ההרשעה, וסבר כי עם סיום ביצוע השל"צ תבוטל הרשעתו. רק לאחר שנסתיים הדיון הבין כי יוכתם בכתם פלילי. בשל חוסר הבנתו סירב להסדר הטיעון שהוצע לו. באת כוחו מוסיפה וטוענת כי המערער חסר ידע משפטי, לא הבין כהלכה את ההליך המשפטי ולא ידע לנהל את משפטו בצורה אפקטיבית. בכך נפגעה זכותו להליך הוגן. ב"כ המערער טוענת עוד כי משהוצע הסדר הטיעון, רשאית המאשימה לחזור בה מן ההסדר המוצע רק מקום בו קיים פגם מהותי בהסדר, או בשל נסיבות חדשות המורות כי ההסדר איננו ראוי. גם לגופו של עניין, טוענת ב"כ המערער, ועל פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, נוטה הכף לכיוון אי הרשעתו של המערער. למעט עבירות אלה, הנאשם חסר עבר פלילי, נטל אחריות מלאה על מעשיו, והביע חרטה כנה על ביצועם. המערער בן 32, מנהל חיים נורמטיביים, והרישום הפלילי מקשה על קבלתו לעבודה. בנסיבות אלה מבקש המערער להורות על ביטול הרשעתו.
המאשימה מבקשת לדחות את הערעור. לטענתה, אף שאכן הוצעה הצעה להסדר ע"י המאשימה, משזו נדחתה ע"י המערער, הכריע בית משפט קמא לגופו של עניין ומצא להרשיע את המערער. לפיכך, על בית משפט שלערעור לשקול האם יש מקום בנסיבות העניין להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא. המאשימה טוענת כי תקיפת שוטר היא אחת העבירות הבודדות שלצידה נקבע עונש מינימום, ואין מקום לסטות במקרה זה מן המדיניות המחמירה המקובלת בעבירות של תקיפת שוטרים, קל וחומר מקום בו היה המערער מעורב באירוע נוסף של תקיפה. המאשימה מוסיפה וטוענת כי הודאתו של המערער בביצוע העבירות ניתנה עוד קודם להצעת ההסדר, וממילא לא שינה המערער את מצבו לרעה בעקבות ההצעה.
3. איננו רואים להיעתר לערעור.
אכן, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון הוצע למערער ע"י המאשימה הסדר טיעון הכולל את אי הרשעתו בדין, בכפוף להרחבת מכסת השל"צ ותשלום פיצוי למתלוננים. המערער דחה את ההסדר שהוצע לו מטעמיו, ובית המשפט הרשיעו בדין וגזר את עונשו.
ככלל, בית המשפט הדן בתיק אינו צד להסדר הטיעון. הסדר הטיעון נכרת ע"י הצדדים לו ומובא בפני בית המשפט הרשאי לקבלו או לדחותו. הצעות להסדר נדחות פעמים רבות ע"י מי מן הצדדים מטעמים רבים ושונים, חלקם טובים וחלקם טובים פחות. חלק מן הטעמים אף מתגלה בדיעבד כמקח טעות. בדרך כלל בית המשפט אף אינו יודע אילו הצעות להסדר הוחלפו בין הצדדים ומהם הטעמים בגינם נדחו. מכל מקום, משלא הגיעו הצדדים לכלל הסדר, אין עוד נפקות לטעמים אלה, ועל בית המשפט לשקול את עניינו של הנאשם לגופו ולהכריע בו על פי שיקולי הענישה הרלבנטיים. וראה לעניין זה האמור בדנ"פ 5035/99 דורפמן נ' מדינת ישראל(ניתן ביום 23.1.00):
"הטענה, כי נאשם קונה לעצמו חזקה בעונש שהוצע לו במסגרת הצעה אותה דחה שוללת כל משמעות ממוסד עיסקת הטיעון, כפי שהוא מוכר במשפטנו.... אכן, הסכמים יש לקיים, אולם עיסקת טיעון אינה אופציה הניתנת למימוש בכל עת, לפי רצון הנאשם. משבחרו העותרים לחזור בהםמעיסקת הטיעוןלה הסכימו בתחילה וגילו כי עשו מיקח טעות, אין להם להלין אלא על עצמם"
ויודגש, כפי שטוענת המאשימה, כי המערער הודה בביצוע שתי העבירות עוד קודם להצעת ההסדר ולא היה בהסדר המוצע כדי לפגוע באינטרס ההסתמכות שלו או כדי לשנות את מצבו לרעה. בית המשפט אף המליץ למערער לשקול העמדת עו"ד לייצוגו, אולם המערער בחר שלא להיות מיוצג ולעשות את בחירותיו והחלטותיו בעצמו (ראה עמ' 4, 6 לפרוטוקול).
גם לגופו של עניין, אין מקום לביטול הרשעתו של המערער.
ככל שמדובר בנאשם בגיר, הכלל הוא כי משהוכח ביצועה של עבירה, יש להרשיע את הנאשם. בית המשפט ימנע מהרשעתו של נאשם רק במקרים יוצאי דופן ובנסיבות חריגות ביותר בהן לא מתקיים יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה. בכל מקרה אחר, מחייב האינטרס הציבורי כי ההליך הפלילי ימוצה כנגד הנאשם בדרך של הרשעתו וענישתו, הן מטעמים של אכיפה שוויונית של החוק והן מטעמי הרתעה (ור' ע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י ,פ"ד נב (3) 337, רע"פ 3013/03 רוחם נ' מדינת ישראל , דינים עליון, כרך סד, 819, רע"פ 6915/03 גומייד נ' מדינת ישראל , תק-על 2003(4) 971).
העבירות אותן ביצע המערער אינן קלות ערך כלל ועיקר. מדובר בעבירות אלימות שבוצעו בשני אירועים שונים ועל רקע של מה בכך, אחת מהן כלפי שוטר בעת מילוי תפקידו ואשר נסיבותיה חמורות. שירות המבחן עמד בתסקירו על חוסר יכולתו של המערער לווסת רגשות כעס ונחיתות ועל קשייו לשלוט בדחפיו במצבי קונפליקט. שירות המבחן אף מצא כי המערער אינו בשל להתערבות טיפולית ולא באה כל המלצה מטעמו להימנע מהרשעתו.
לפיכך, הערעור נדחה.
מזכירות בית המשפט תעביר העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים, בהתאם להסכמתם.
ניתנה היום ו' באדר א, תשס"ח (12 בפברואר 2008), בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
