פסק-דין בתיק עפ 370/05

1.      לפני ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער על ידי בית משפט לתעבורה בעכו (כב' השופט יעקב בכר), אשר הרשיע את המערער בכך שביום 12.7.04 נהג ברכב כשרשיון הנהיגה שלו פקע מעל לששה חודשים.

          המערער הודה בעובדות כתב האישום בפני בית המשפט קמא וביקש לצרף תיק נוסף  שעניינו חוסר ביטוח שגם בעובדותיו הודה.

          בית המשפט הרשיע את המערער גם בעבירה הנוספת הנ"ל וגזר על המערער את העונשים שלהלן:

א.      ששה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים.

ב.      קנס בסך של 1,300 ש"ח או 13 ימי מאסר תמורתו.

ג.       פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים.

          כן הפעיל בית המשפט עונש פסילה מותנה של 4 חודשים שהיה תלוי ועומד כנגד המערער כך שבסה"כ נגזרו על המערער 16 חודשי פסילה.

2.      טענות המערער

א.      המערער, באמצעות בא כוחו המלומד עו"ד מוויס תאופיק, טען כי המערער, יליד 1965, נשוי פלוס אחד, היה בעברו מכור לסמים קשים והשתמש במשך שנים רבות בהרואין דבר ש "גרם להרס קשה בחייו וכתוצאה מכך נשפט וריצה עונש מאסר בפועל למשך שנתיים בכלא".

ב.      הסניגור טען כי המערער עבר טיפולי גמילה והחליט לפתוח דף חדש בחייו. לדבריו, בשל השימוש הממושך בסמים חלה התדרדרות במצבו הבריאותי של המערער והוא סובל כיום ממחלת ריאות כרונית חסימתית (אסטמה קשה), ומשחמת הכבד, שהיא, לטענתו, מחלה סופנית. המערער נוטל תרופות באופן קבוע והוא מוגבל קשות מבחינה פיסית וזקוק באופן מתמיד למכשירי אינהלציה כדי להקל על מצוקתו הנשימתית ולטפל בהתקפים בשעת הצורך.

ג.       הסניגור טען כי רישיון הנהיגה של המערער פקע בשנת 1990 בשל אי תשלום קנסות אשר הצטברו לחובתו בגין מצבו הכלכלי.

ד.      הסניגור טען כי המערער מתגורר בדירה הממוקמת בין מטעי הזיתים בשולי העיר שפרעם כאשר לביתו לא מגיעה תחבורה ציבורית ואף אין דרך אספלט אשר מחברת את שכונת מגוריו למרכז העיר.

ה.      ב"כ המערער טען כי ביום 10.5.03 נתפס המערער כשהוא נוהג בלי רישיון כאשר הוא הוביל את ביתו לקבלת טיפול דחוף בקופת חולים. על כך הוא נשפט בפני בית המשפט קמא ובגין העונש האמור הוגש הערעור שלפני.

ו.       הסניגור טען כי בית המשפט הנכבד קמא לא נתן את "מלוא המשקל המספיק לנסיבות המיוחדות אשר "חייבו" את המערער לביצוע העבירה. יצויין, כי למרות מצבו הרפואי הקשה ביותר, המערער ציית במשך למעלה מ-13 שנים לא לנהוג בעת פסילה. כאמור, הצורך בטיפול רפואי אשר מטרתו להציל חייו היה הגורם לביצוע העבירה".

ז.       הסניגור טען כי העונש שנגזר על המערער "עלול למנוע ממנו קבלת טיפולים רפואיים חיוניים בזמן ובנוסף ימנע המשך טיפוליו במסגרת הגמילה מסמים, מצב אותו מעונין לשכוח".

          על שום כל אלה ביקש הסניגור המלומד להקל בעונשו של המערער "לקצר את תקופת הפסילה אשר נגזרה על המערער ולאפשר לו על ידי מכיריו להשתמש ברכבו לצורך קבלת טיפולים רפואיים בזמן".

3.      טענות המשיבה

באת כוחה המלומדת של המשיבה, עו"ד גב' שלי זאבי, ביקשה לדחות את הערעור.

עו"ד זאבי טענה כי אין הצדקה להתערב בגזר הדין.