פסק-דין בתיק עפ 3676/03

השופט א. רזי:

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו מיום 26.10.03 של בית משפט השלום קריות (כב' ס. הנשיא השופט א. מגן) בתיק פלילי 4122/02.

            המשיב הודה בעובדותיו של כתב אישום שייחס לו עבירת איומים כלפי אישתו, בכך שביום 8.7.01 התקשר אליה טלפונית ואיים עליה באומרו לה, שירגע רק כשיראה אותה מתה וכן "שיראה לה מה זה". לפי בקשת צרוף, המשיב גם הודה בעובדותיו של כתב אישום שהוגש נגדו בתיק פלילי 4094/02, שעניינו 3 עבירות איומים כלפי אישתו וכן בעובדותיו של כתב אישום בתיק פלילי 8667/01 שייחס לו עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, בכך שביום 4.9.99 תקף את אישתו במכת אגרוף על פניה.

            לפי הסכמת ב"כ הצדדים הופנה המשיב אל שרות המבחן לשם הגשת תסקיר "שיתייחס גם לאפשרות פעולה" לפי סעיף 82 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

            כעולה משני התסקירים שהוגשו לבית משפט קמא, לא נאמר דבר על אפשרות פעולה לפי סעיף 82 לחוק שעניינו "טיפול במשתמשים בסמים".  שרות המבחן מסר דיווח מפורט בנוגע למערכת יחסיו של המשיב עם אישתו, קשייו הכלכליים מצבו הבריאותי הלקוי בעיקר בתחום הנפשי, והיותו מכור לשתיית אלכוהול. בתסקיר המשלים מיום 21.10.03, דיווח שרות המבחן על כך שבתקופת הדחייה, המשיב מילא אחר מרבית הדרישות הטיפוליות של עמותת "אפשר" ונמנע לחלוטין משתיית אלכוהול. על רקע השגיו השיקומיים של המשיב, המליץ שרות המבחן להטיל עליו מבחן טהור למשך שנה וחצי. כן  הומלץ להאריך את המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד נגד המשיב באותו זמן.

2.         בית משפט קמא החליט " בהיסוס רב" לקבל את המלצת שרות המבחן. בהחלטתו צויין, בין היתר, כי ביום 8.7.01, בסמוך לביצוע עבירת האיומים, המשיב ניסה לשים קץ לחייו בתלייה, דבר המעיד על מצבו הנפשי באותה עת. כן נאמר בהחלטה: "הסיבה העיקרית לכך שבחרתי לקבל את המלצת שרות המבחן, הינה השיהוי הרב בהבאת הנאשם לדין ובירור דינו".

            בחלקה האופרטיבי של ההחלטה נאמר:

            " על פי סעיף 86 לחוק העונשין... אני מורה על העמדת הנאשם במבחן טהור למשך שנתיים מהיום, כאשר תנאי מתנאי המבחן הינו שימשיך בטיפול בעמותת אפשר וימנע  משתיית אלכוהול משך תקופת המבחן. המאסר המותנה מת.פ. 13195/97 שהוארך בת.פ. 1230/00 מוארך בשנתיים נוספות". (ההדגשה אינה במקור).

3.         ערעורה של המדינה מופנה כלפי ההמנעות מלהרשיע את המשיב בדין והארכת מאסר מותנה חב הפעלה. בהודעת הערעור ובמהלך הדיון בפנינו, נטען שעל פי סעיף 1(2) לפקודת המבחן, בית משפט מוסמך ליתן צו מבחן טהור (ללא הרשעה), רק כאשר "אין על הנאשם עונש מאסר על תנאי שבית המשפט רשאי לצוות על ביצועו עקב הרשעתו בעבירה שהואשם עליה". עוד נטען, כי בית משפט קמא שגה בהחליטו להאריך מאסר על תנאי חב הפעלה, בניגוד לסעיף  56 (ב) לחוק העונשין, באשר האפשרות להורות על כך מותנית רק בהעמדת הנאשם למבחן לפי סעיפים 82 ו- 85 לחוק העונשין.

            לגופו של ענין, כך טוענת המדינה, בית משפט קמא טעה בהמנעו מלהרשיע את המשיב ולגזור עליו עונש מאסר בפועל, תוך הפעלת המאסר המותנה. תשומת הלב הופנתה לכך, שהמשיב צבר לחובתו "הרשעות לא מעטות" בעבירות אלימות, ביניהן עבירת הריגה, ארוע שהיה קשור לבת זוגו על רקע יחסים רומנטיים עם גבר זר. עוד נטען, כי השופט קמא טעה, כאשר התרשם מנסיונו המחודש של המשיב להגמל מאלכוהול. נסיון זהה לחלוטין, כך נטען, נעשה ע"י המשיב במהלך משפטו בת.פ. 1230/00, שנסתיים בהארכת המאסר על תנאי על יסוד התרשמות בית המשפט שהמשיב מצוי בתהליך גמילה ויחדל לנהוג באלימות כלפי אישתו, אלא שהמשיב הכזיב וחזר לסורו.

4.         ב"כ המשיב עשה כל מאמץ אפשרי כדי לשכנענו להמנע מלהתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. במהלך הדיון מיום 12.2.04 הוצגו בפנינו 2 מסמכים רפואיים מהחודשים מרץ ואפריל 2003 בהם נאמר בין היתר: "שימוש באלקוהול וסמים זמן רב..." נטען בפנינו, כי אף שבעיית האלכוהול היא הדומיננטית בעוד ש"הסמים הם החלק הנלווה", נושא זה לא נבדק ע"י שרות המבחן וגם בית משפט קמא לא נתן דעתו לכך. כן הופננו לתוצאות בדיקתו של המשיב במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל בהן צויין, שבהיותו במולדובה התחיל להשתמש בסמים קשים ועבר מספר נסיונות גמילה.

בהתייחס לשימוש האפשרי בסעיף 85 לחוק, נטען כי סעיף זה " איננו קובע מתי סיים (המשיב) את הטיפול והגמילה".

            בא כוחו של המשיב הפנה אותנו להוראותיו של סעיף 8(א) לפקודת המבחן שכותרתו "תוצאות צו מבחן בהרשעה" ואשר קובע כדלקמן:

            "(א) צו מבחן שניתן בהרשעה, לא תובא ההרשעה בחשבון לענין חיקוקים שעל פיהם אדם שהורשע הוא פסול או לא כשר, או שעל פיהם הוא צפוי לעונש שונה על כל עבירה שניה או חוזרת שנעברה לאחר הרשעה קודמת" (ההדגשה אינה במקור).

            לטענתו, יש לפרש את ההוראה שבסעיף הנ"ל כחלה גם במקרה שבו  העונש הצפוי הינו הפעלת מאסר על תנאי.

            ב"כ המשיב הוסיף וטען, שבמהלך הדיון בבית משפט קמא נרשמה מפי ב"כ הצדדים הסכמה להפנות את המשיב לשרות המבחן, כדי לבדוק אם קיימת אפשרות פעולה לפי סעיף 82 לחוק, מבלי שהועלתה כל בעייתיות משפטית לנקוט בדרך זו. לטענתו, בנסיבות אלה "מאוד קשה לשמוע את המדינה אומרת היום שאי אפשר להשתמש בסעיף זה".

5.         לאור המסמכים הרפואיים, שכאמור הוצגו בפנינו, החלטנו ביום 16.2.04 לבקש משרות המבחן תסקיר משלים להבהרת הנושאים המפורטים להלן:

א.         מהו ההסבר לכך שדבר השימוש בסמים לא עלה במהלך פגישותיו של המשיב עם שרות המבחן.

ב.         האם במועד הגשת התסקיר היתה קיימת אצל המשיב אינדיקציה להיזקקות לטפול גמילה מסמים.