פסק-דין בתיק עפ 3356/08

בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בימ"ש השלום בחיפה (כבוד ס"נ, השופטת נ. שרון) מיום 1.5.08 בת"פ 3531/06. בע"פ 3354/08 מערער המערער, פריד בן נזים דנילוב (להלן: "המערער"), הן על הכרעת הדין, לפיה הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והן על חומרת העונש. בע"פ 3356/08 מערערת המשיבה, מדינת ישראל (להלן: "המאשימה") על קולת העונש.

נגד המערער הוגש כתב אישום, אשר ייחס לו ביצוע עבירות של התפרצות למגורים/תפילה לבצע עבירה - עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") ותקיפה סתם - עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. עובדות כתב האישום הן כדלקמן:

" 1)      בתאריך 19.12.06 סמוך לשעה 0430 ברחוב החלוץ מס' 21 בשכ' הדר , בחיפה, פרץ הנאשם לדירתה של לודמילה כצלר ליפשיץ (להלן "המתלוננת") בכוונה לגנוב.

2)        בנסיבות אלה, חדר הנאשם אל תוך הדירה.

3)        בהמשך למתואר לעיל, בעת שהנאשם חיטט בתיקה של המתלוננת ונטל את תכולת ארנקה בכוונה לשללו מבעליו לצמיתות, הפתיעה אותו המתלוננת במעמד זה לאחר שהתעוררה למשמע הרעש העולה מן המטבח.

4)        במעמד המתואר לעיל, ובהמשך לכך, תקף הנאשם שלא כדין את המתלוננת בכך שתפס בידה בניגוד להסכמתה ורצונה, דחף אותה וברח מן הדירה כשהוא מותיר אחריו בין היתר כרטיס עובד חברת "בזן"".

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

הראיות בפני בימ"ש קמא:

א.         בתאריך 19.12.06 בשעה 0400 בבוקר נבדקו המערער ואדם נוסף על ידי רס"ר עומר מזרחי והשוטר נופי ג'ובראן, ברחוב החלוץ בחיפה. רס"ר מזרחי זיהה את המערער, שהיה מוכר לו מאירועים קודמים. המערער לבש ג'ינס ומעיל שחור עם פסים לבנים. המערער התבקש להזדהות באמצעות תעודת זהות והשיב כי אין בידו תעודת זהות והציג כרטיס עובד קבלן בבז"ן. לאחר בדיקה המערער שוחרר. בשעה 0438 התקבלה הודעה על פריצה בדירת המתלוננת, הנמצאת כ- 100 מ' מהמקום בו עוכב המערער. המערער זוהה באופן מידי לפי התאור ולפי השם בתעודה שנמצאה בדירה.

ב.         היומנאית שרשמה את דו"ח האירועים במשטרה במועד הרלבנטי, גב' ספרונוב יוליה, העידה כי ביום 19.12.06 בשעה 0437 בבוקר קיבלה קריאה מבחורה בשם לובה, שמסרה תיאור קצר של מי שפרץ לדירתה - לבוש בג'ינס וסוודר שחור- ברח מהמקום והמעיל והמסמכים שלו נשארו בביתה

ג.          בתאריך 20.12.06 נערך למתלוננת מסדר זיהוי תמונות , במהלכו זיהתה את תמונת המערער. המתלוננת מסרה כי לא הכירה את המערער היכרות קודמת. המתלוננת מסרה כי ראתה תמונה של המערער, בתעודת בז"ן שנמצאה בדירתה.

ד.         המפקח רוני כהן, קצין ביחידת סיור, העיד כי לאחר קבלת ההודעה על הפריצה נערך חיפוש אחר המערער. המערער לא נמצא בביתו ובשעה 0530 בבוקר הוא אותר ברחוב שמריהו לוין בחיפה.

ה.         רס"ר ערן משעלי תפס בדירת המתלוננת - תעודת עובד קבלן בבז"ן של המערער, כרטיס ביקור של עו"ד פרחובניק וכרטיס טלכרד. כמו כן נתפס בדירה מעיל. המעיל הוצג (ת/15 - מעיל שחור עם פס לבן).

ו.          המתלוננת זיהתה את המערער באולם בית המשפט (לדבריה במועד הפריצה שערו היה קצר יותר). המתלוננת העידה כי ראתה את המערער בדירה וגם נאבקה עימו והיכתה אותו במטריה. בדירה נמצאו מסמכים של המערער ובפרוזדור - מעיל. לדבריה המערער שרט אותה במהלך האירוע. המתלוננת מתגוררת בדירה עם אימה הקשישה. לאחר האירוע הובהלה האם לבית החולים מאחר ונבהלה ולחץ הדם שלה עלה.

ז.          הנאשם העיד כי בלילה שבין ה- 18 ל- 19 לחודש דצמבר 2006 הוא סיים לעבוד אחרי 2000 ויצא לטייל אחרי העבודה כי רצה אויר. הנאשם אישר כי בשעת לילה מאוחרת עוכב לחקירה ושוחרר. הנאשם אישר גם כי תעודת עובד קבלן בז"ן שייכת לו, אך לטענתו הוא איבד את התעודה שלושה ימים קודם ובפני השוטר שעיכב אותו הוא הזדהה עם תעודת זהות. הנאשם טען כי המעיל שהוצג בפניו אינו שייך לו וכן טען כי לא היה מעורב בפריצה לדירת המתלוננת. בחקירתו הנגדית לא יכול היה המערער להציג תעודת זהות והשיב כי היא בביתו. המערער אישר כי הוא מכיר את עו"ד פרחובניק , אשר היה עורך דינו.

ח.         מטעם המערער זומן לעדות רס"ב נופי ג'ובראן, אשר יחד עם רס"ר מזרחי עיכב את המערער ברחוב החלוץ בשעה 0400 לפנות בוקר. הרס"ב ג'ובראן העיד כי ראה על ידי המערער והאדם הנוסף שעוכב סימני דם . הוא לא זכר את סימני הדם והשיב כי נזכר בכך כאשר קרא את הדו"ח בענין המעוכב השני.

המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם, תוך שהיא חוזרת ומפרטת את הראיות המוכיחות, לטענתה, כי המערער הוא זה שביצע את הפריצה לדירת המתלוננת.

הסניגור הסכים כי בתיק יש, לכאורה, ראיות נסיבתיות רבות וחזקות, אך לטענתו, בחינת הראיות מותירה שאלות שלא זכו למענה, ומעוררות ספק סביר באשמת המערער. כך , הוא טען כי אין ליחס משקל למסדר הזיהוי, מאחר והמתלוננת ראתה תמונה של הנאשם בכרטיס עובד קבלן בבז"ן. כן טען לסתירות בעדות המתלוננת וטען כי "מי זה הפורץ השלומיאל הזה שנכנס לדירה ומפיל מתוך כיסו או מתוך ידיו תעודות שלו עצמו. הרבה יותר סביר והגיוני שהתעודות האלה הושארו היכן שהושארו בכוונה מכוונת". לטענתו, לא בוצעו בדירה בדיקת טביעות אצבעות והרישום של סימני הדם תמוה. עוד טען כי הרכוש הגנוב לא נתפס.

הסניגור ביקש לקבל את גרסת המערער שלא נכח במקום וטען עוד להליכי חקירה בלתי תקינים.