פסק-דין בתיק עפ 3242/08

כללי

לפניי ערעור פלילי על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחדרה (להלן, "בימ"ש קמא"). פסק הדין  ניתן  ביום 12/2/08 על ידי כב' השופטת נ. פלד בתיק ת' 6170/07.

העובדות שצריכות לעניין

המערער הורשע על פי הודאתו בנהיגה ברכב ללא רישיון תקף, עבירה בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961. תוקף רישיונו של המערער פקע בתאריך 6/1989. המערער נתפס ביום 12/8/06 כשהוא נוהג ברכב.

בימ"ש קמא הטיל על המערער את העונשים הבאים: קנס על סך 10,0000 ש"ח, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים בפועל, פסילה על תנאי למשך שנתיים, כמפורט בגזר הדין.

טענות הצדדים

המערער טוען שבימ"ש קמא הטיל עליו עונש חמור מאוד שלא עולה בקנה אחד עם חומרת העבירה בה הודה ובדרך זו, גם כן, התעלם מנסיבותיו האישיות, שעה שהטיל עלי קנס גבוה על אף שהוא סובל מנכות וחי מקצבת הביטוח הלאומי. עוד נטען כי תקופת הפסילה הנה ארוכה ביותר ומכאן בקשתו להפחיתה.

ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערעור וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, המערער טרם הפקיד את רישיונו שתוקפו פקע מלפני שנים רבות, במזכירות בית המשפט ולא הגיש תצהיר מתאים. שנית, העונש שהוטל אינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור כלל ועיקר, שכן בימ"ש קמא לא רק שלא החמיר עם המערער אלא הקל איתו שעה שנמנע מהטלת עונש מאסר וזאת על אף העבר התעבורתי המכביד של המערער והעובדה שהוא ביצע את העבירה בה הורשע מספר פעמים ובעיקר משום שהעונשים שהוטלו עליו בעבר לא הרתיעו אותו. עוד טענה המשיבה כי מצבו הרפואי של המערער, אינו מקים לו חסינות מפני העונשים שהוטלו.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפסק הדין של בימ"ש קמא ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:

הלכה ידועה ומשורשת הנה -

" ... שערכאת ערעור, בדונה במידת העונש, בכל סוגי העבירות, איננה דנה בעניין כאילו היא באה להטיל את העונש מעיקרו ואינה מטילה את העונש שהיא היתה גוזרת לנאשם לו ישבה כערכאה ראשונה. ללא קשר לעבירות תנועה, מקובל מאז ומתמיד שבית משפט שלערעור מתערב במידת העונש רק אם יש סטיה מהותית ובלתי מוצדקת מהמידה הסבירה. מבחינה זו יש הבדל בין הערכאה הראשונה לבין ערכאת הערעור, והדברים ידועים ואינם חדשים". רע"פ 4484/92 רפאל נ' מדינת ישראל,  פד"י מו(5), 176 ,עמ' 182.

המערער הורשע בביצוע מעשה חמור, שעה שנהג ברכב על אף שתוקף רישיונו פקע מלפני 20 שנה. מדובר בתקופה ארוכה ביותר לכל הדעות. באותה תקופה המערער, נהג ברכבו ללא רישיון תקף מספר פעמים והעונשים שהוטלו עליו בעבר ואשר כללו עונשי פסילה בפועל לא הרתיעו אותו כלל ועיקר.

אין להמעיט מחומרתה של העבירה בה הורשע המערער, שכן תהליך חידוש הרישיון מהווה חוליה חשובה בהליך הבקרה על הנהגים שאינם מורשים לנהוג, בענייננו אף הדבר חשוב לאור הנכות ממנה סובל המערער, שכן עיון בפרוטוקול הדיון של בימ"ש קמא מעלה שב"כ המערער ציין שהמערער "...לא יכול לנהוג..." (עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 2).

זאת ועוד, בימ"ש קמא היה ער למצבו הרפואי של המערער ולנכות ממנה הוא סובל ונתן לכך ביטוי בקביעת העונש. האיזון שערך בימ"ש קמא, ראוי וסביר, שכן מצד אחד, הוא נמנע מלהטיל על המערער עונש מאסר כלשהיא, אך מהצד השני יצר איזון במרכיבי העונש האחרים, קרי הקנס והפסילה בפועל. אמנם העונשים שהוטלו אינם קלים אולם בנסיבות העניין ולאור הניסיון עם המערער הדבר נתבקש מאליו בכדי להרתיע את המערער. שוב אומר כי, אכן תקופת הפסילה והקנס נמצאים ברף הגבוהה, יחד עם זאת, לאור נסיבות המקרה, עברו התעבורתי המכביד של המערער, שוכנעתי שאין מקום להתערבות ערכאה זו בעונש. התנהלות המערער מבטאת קריאת תגר על רשויות אכיפת החוק ועשיית דין לעצמו במשך שנים רבות וארוכות והעונש שהושתת ע"י בימ"ש קמא היווה תגובה מתבקשת והולמת למעשיו של המערער הספציפי שבפניי ולעבריינים פוטנציאליים כמוהו.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

תשומת לב המערער לכך, שתחילת מניין תקופת הפסילה הנה מיום הפקדת הרישיון במזכירות ביהמ"ש או דרך הגשת תצהיר מתאים.

הקנס שהוטל על המערער ישולם בהתאם לקביעת בימ"ש קמא, קרי תוך שנה מיום מתן גזר הדין.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ב בסיון, תשס"ח (15 ביוני 2008) בהעדר.

עופרי ש.ב. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: