פסק-דין בתיק עפ 3218/08

א.  כללי

לפניי ערעור פלילי על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחדרה (להלן, "בימ"ש קמא"). פסק הדין  ניתן  ביום 26/2/08 על ידי כב' השופטת ר. פוקס בתיק ת. 5158/07.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

ב. העובדות שצריכות לעניין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בגין כך שביום 9/10/06 נהג ברכב וביצע את העבירות הבאות: נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, אי ציות לשוטר ונהיגה במהירות של 131 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת הנה 90 קמ"ש.

בימ"ש קמא הטיל על המערער את העונשים הבאים: קנס על סך 2,500 ש"ח שישולם בעשרה תשלומים, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים, פסילה על תנאי למשך 7 חודשים, כמפורט בגזר הדין. בימ"ש קמא הפעיל עונש פסילה מותנה בן 12 חודשים שהוטל על המערער ביום 15/2/05 בחופף.

ג. טענות הצדדים

המערער טוען שנסיבותיו, הצדיקו אי הטלת עונש פסילה בפועל כלל עיקר וזאת מהנימוקים הבאים: נסיבות חייו הקשות של המערער והסביבה הקשה בה גדל, המערער היה מכור בעבר לסמים מסוכנים ונגמל באופן מוחלט. כיום הוא מנהל מרכז גמילה ומסייע למכורים רבים להיגמל. ולבסוף נטען שהמערער נזקק לטיפולים רפואיים אינטנסיביים.

לאור נסיבות אלו, סבור המערער שיש לקבל את הערעור לבטל את עונש הפסילה בפועל או לחלופין להפחיתו ולחילופי חילופין להסתפק ברכיבי ענישה אחרים ולא בפסילה. המערער ציין אף שהוא יהיה מוכן לרצות עבודות שירות ואף להגדיל את הקנס.

ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערעור מהנימוקים הבאים:

ראשית, העבירות שביצע המערער חמורות הן. שנית, התנהלותו של המערער בבימ"ש שכללה בקשה להעברת דיון, בקשות לדחיית דיון והיעדרויות מהדיון, כולל במועד מתן גזר הדין. שלישית, התסקיר שהוגש בעניינו של המערער הנו שלילי ביותר ושירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית. רביעית, העונש שהוטל סביר והולם ואינו מצדיק כל התערבות מצד ערכאת הערעור, שכן למערער עבר תעבורתי שכולל עבירות חמורות כגון נסיעה באור אדום. חמישית, עונש הפסילה שהוטל הנו קל ביותר שכן הפסילה המותנית הופעלה בחופף.

ד. דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בתיק בימ"ש קמא ושמעתי את טענות הצדדים ונתתי את דעתי למסמכים שהגיש המערער לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

הלכה ידועה ומושרשת היא שערכאת הערעור " ....בדונה במידת העונש, בכל סוגי העבירות, איננה דנה בעניין כאילו היא באה להטיל את העונש מעיקרו ואינה מטילה את העונש שהיא היתה גוזרת לנאשם לו ישבה כערכאה ראשונה. ללא קשר לעבירות תנועה, מקובל מאז ומתמיד שבית משפט שלערעור מתערב במידת העונש רק אם יש סטיה מהותית ובלתי מוצדקת מהמידה הסבירה. מבחינה זו יש הבדל בין הערכאה הראשונה לבין ערכאת הערעור... ". רע"פ 4484/92 רפאל נ' מדינת ישראל, פד"י מו(5), 176 ,עמ' 182.

ראו גם, ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי, (2006).

בענייננו, הוצגו לפני בימ"ש קמא מכלול השיקולים והטענות שהעלה המערער לפניי ובסופו של יום העונש שהוטל על המערער הנו עונש סביר, מוצדק, מתון ואף במידה מסויימת נוטה לקולא. יש לזכור שהמערער ביצע מספר רב של עבירות חמורות שמעידות על זלזול בחוקי התעבורה. המערער נהג ללא רישיון, ללא ביטוח, במהירות מעל המותר ואף לא ציית לשוטר שהורה לו לעצור.

למערער עבר תעבורתי לא קל, כמו כן בסופו של יום עונש הפסילה הממשי שהוטל עליו לאחר הפעלת הפסילה המותנית בחופף, הנו 6 חודשי פסילה, עונש שבמהותו קל מאוד ביחס לנסיבות הכוללות.

מהותה של הענישה הנה בהטלת סנקציה משמעותית שיש בה להרתיע את המערער הספציפי וכן את קהל הנוהגים. אחד המרכיבים החשובים בענישה בעבירות התעבורה הנו הטלת עונש פסילה. לעניין זה ראו, ע"פ 82/82 מדינת ישראל נ' כרמלי, פ"ד לז(1) 729, 731 (1982) שם נאמר: "כאשר נדרש בית המשפט לשקול, מה עונש ראוי לו לעבריין תנועה שנתפס בקלקלתו, נראה לנו, כי המסקנה המתחייבת, והיא פרי ניסיון החיים, הינה, שיש להעדיף מעל לכול, לצד כל עונש אחר, את עונש הפסילה מלהחזיק ברישיון הנהיגה אם לתקופה ארוכה ואם לתקופה מצומצמת, אם בפועל ואם על-תנאי, הכול לפי נסיבות העניין." (ההדגשה הוספה, כ.ס).

עונש הפסילה יש בו בכדי להזכיר למערער כל יום מחדש שבצד כל הפרה של חוקי התעבורה, קבוע עונש, תזכורת שיש לקוות, תביא בסופו של יום להרתעתו. מכאן שאין לקבל את ההצעה אותה העלה ב"כ המערער, בעניין ביטול הפסילה והטלת של"צ תחת זאת.

על אף חשיבות ומשקל הנימוקים שהעלה ב"כ המערער, הרי שאין בהם בכדי להביא להקלה נוספת עם המערער, לא כל שכן במסגרת ערכאת הערעור, שכאמור מתערבת אך ורק במקרים בהם סטה בימ"ש קמא בצורה קיצונית ומהותית מהעונש הראוי. המקרה דנן, רחוק מרחק רב ממקרים אלו.

ה. סוף דבר

אני מחליט לדחות את הערעור.

אם המערער טרם שילם את הקנס, התשלום הראשון יהיה ביום 1/6/08 ובכל ראשון לחודש בחודשים שלאחר מכן.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.