פסק-דין בתיק עפ 30351/06

פתח דבר

1.         זהו ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט ג. ארנברג) בתיק ב"ש 5565/04 מיום 15.5.06, בגדרה הורה בית המשפט קמא כי מנין 30 הימים לביצוע צו ההריסה המנהלי, על מבנה בבעלות המערער, יחל ביום 15.6.06.

טענות הצדדים

2.         המערער מבקש לבטל את הצו המנהלי. לאחר שכל ההליכים בהם נקט בא כוח המערער לא הביאו לביטול צו ההריסה, כולל פנייה לבג"ץ, וחזרה לבית משפט השלום, ובחלוף 30 הימים לביצוע צו ההריסה, הגישה העירייה בקשה לקביעת מועד תחילת 30 הימים במקום שתגיש בקשה להארכת מועד ביצוע הצו. לטענתו, הבקשה נועדה לאפשר לעירייה להתחמק ממתן נימוקים מדוע יש להאריך את המועד. הדבר מקומם את בא כוח המערער הטוען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, וכי ההליך חסר תקדים. לדידו, הצו כבר פקע מזמן, וכל רצונה של העירייה הינו להפעילו מחדש בדרך אחרת.

ב"כ המערער טוען כי בבקשת העירייה נטען, כי עד כה היה עיכוב ביצוע מטעם השופט וינוגרד, והדבר לדידו אינו נכון. החלטת השופט וינוגרד הורתה על עיכוב עד להעברת הבקשה בפני השופטת שניידר ותו לא. משהובאה הבקשה בפני השופטת שניידר- אין עוד כל עיכוב. העיכוב שניתן על ידי השופטת שניידר היה רק עד ליום 26.2.06. בית משפט קמא סבר בטעות ש"כביכול אכן עמד עיכוב ביצוע נגד מניין ימי הצו, ולכן קיבל את הבקשה על פי צד אחד, וקבע את מניין הימים לביצוע הצו מחדש".

באשר להחלטת בית משפט קמא מיום 23.4.06, לפיה נקבע כי "ההליך עדיין מעוכב..", מדובר בהטעיית בית המשפט, זאת משום שהעירייה לא הביאה בפני בית המשפט את החלטת השופטת שניידר, לפיה דחתה את עיכוב הביצוע ליום 26.2.06 בלבד. החלטה זו ניתנה בהעדר המערער וללא תגובתו. היה על בית המשפט לבקש את תגובת המערער. מכאן מבקש ב"כ המערער, להכריז על ההליך האמור כהליך פסול, ומבקש לבטל את ההחלטה.

3.         ביום 15.5.06, ניתנה החלטה נוספת מבית המשפט קמא לפיה: "לאור נימוקי הבקשה ברור כי טרם ניתנה החלטה סופית של בית משפט לגבי מנין הימים לביצוע הצו. לפי כך, אני מורה ש-30 הימים לביצוע הצו יתחילו ביום 15.6.06".

נגד החלטה זו טוען המערער:

בהחלטה זו, בית המשפט שינה החלטות קודמת שלו, ושל השופט בן זימרה, בהן נקבע כי חלפו 30 הימים לביצוע הצו, וכי במידה והמשיבה מבקשת לבצע את הצו, עליה להגיש בקשה להארכת מועד לביצוע. אף שבקשה כזו לא הוגשה, שינה בית המשפט את החלטתו, מבלי לנמק את הסתירות בין ההחלטות.

המערער מבקש לבטל את החלטת בית המשפט ולקבוע כי הצו פקע. לאחר יום 26.2.06, לא עמד צו עיכוב ביצוע או צו מניעה נגד צו ההריסה מנהלי; כל עוד אין בקשה להארכת מועד, אין מקום לקבוע מועד לביצוע; הצו פקע משום שלא בוצע במועד;  ב"כ המערער טוען כי לפי הפסיקה טעות במנין הימים מצד המשיבה אינה יכולה להוות טעם להארכת מועד הקבוע בחיקוק.

4.         המשיבה טוענת, כי המבנה נמצא במקום בו לא יוכל לקבל היתר גם בעתיד, בהליכים קודמים רבים מול המערער (שהגיעו מספר פעמים גם לבית המשפט העליון), נקבע כי הצו תקין. גם  אם תתקבל הטענה כי חלפו שלושים הימים, מפנה ב"כ המשיבה לפסיקה הקובעת כי עדיין ניתן לבצע את הצו.

לטענת ב"כ העירייה, הסיבה לעיכוב בביצוע הצו הייתה העלמות התיק בבית המשפט קמא והצורך בשחזורו שארך זמן רב. כן מצביעה היא על העובדה כי היה בכוונתה להגיש בקשה בדבר הארכת מועד. אולם, ב"כ המערער ביקש לאפשר למערער לפנות את הבית בעצמו, במקום שהמשטרה תפנה אותו, כנהוג. בשל כך  הסכימו הצדדים כי מניין הימים יחל מאוחר יותר.

לכך השיב ב"כ המערער, כי מרשו סירב לקבל את התאריך המוסכם החדש והודיע כי יפנה את המבנה מיד.

  דיון

5.         ראשית אציין, כי לא  מצאתי שנעשה כל ניסיון להטעות את בית המשפט כפי שנטען ע"י ב"כ המערער. לטענת ב"כ העירייה, כלל לא חלפו 30 הימים. תחילה אבחן את השאלה, האם יכול היה בית המשפט להאריך את מניין הימים לביצוע הצו אם אכן עברו 30 ימים.

 6.        ע"פ ס' 238א (ט) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 :

"בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב3) (1) לא יבוצע צו הריסה מינהלי אם חלפו שלושים ימים מיום הגשת התצהיר כאמור בסעיף קטן (א) או מיום מתן ההחלטה של בית המשפט הדוחה את הבקשה לביטול הצו, אם ניתנה החלטה כאמור, הכל לפי המאוחר. ורשאי בית המשפט להאריך את תקופת 30 הימים, אם ראה כי מן הנכון לעשות כן".

ב"כ המערער טוען, כי לשם הארכת התקופה, נדרשת הגשת בקשה מיוחדת להארכת מועד, המציגה טעמים מיוחדים לכך. לא מצאתי דרישה כזו בחוק. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו ברע"פ 710/02 - משה דדו נ' ראש עיריית חיפה ויו"ר הוועדה . תק-על 2002(2)1881:

" ...המבקשים ערערו לבית-המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעורם, וכך הסביר:

כתב המחוקק כי 'צו ההריסה לא יבוצע' אולם לא כתב כי צו ההריסה יהיה 'בטל' או כי הוא 'יפקע' בתום שלושים הימים. מכאן יש ללמוד שניתן יהיה להאריך את הצו, גם אם עברו שלושים הימים על פי צו של בית-משפט אשר ייקח בחשבון את כל הנסיבות של המקרה.

......