פסק-דין בתיק עפ 2760/07

לפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בעכו (להלן - " בית משפט קמא") אשר ניתן ביום 29.11.07 על ידי כב' השופט ו. חאמד בתיק תד. 10197/06.

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בניגוד לסעיף 10(א) ובצירוף סעיף 38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן - " הפקודה") ועבירה של נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א)(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן - " פקודת הביטוח").

האירוע שהיווה בסיס לעבירות הנ"ל, התרחש ביום 22.11.05 בשעה 07.50 עת נהג המערער ברכב פרטי ברח' ויצמן, בעכו, על אף שלא היה מורשה לנהיגה.

המערער נהג ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח.

במסגרת ההליך בבית משפט קמא, ביקש המערער לצרף את התיקים הנוספים שלהלן:

תיק ת.ד. 1215/07 של בית משפט לתעבורה בצפת וכן תיק ת. 8566/06 של בית משפט לתעבורה בעכו, שם יוחסו למערער העבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) בצירוף סעיף 38(1) לפקודה (ב-3 הזדמנויות שונות, נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א)(ב) לפקודת הביטוח, נהיגה ברשלנות, עבירה לפי סעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(2) לפקודה, גרימת נזק, עבירה לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א—1961 (להלן - " התקנות") בצירוף סעיף 68 לפקודה, סטיה מנתיב נסיעה, עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות ובצירוף סעיף 68 לפקודה, נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2(א)(ב) לפקודה ופקיעת רישיון רכב פחות מ-6 חודשים, עבירה לפי סעיף 2 לפקודה.

מהעובדות שפורטו בגזר הדין עולה כי:

א.      בתיק ת. 8566/06 (בית משפט לתעבורה עכו) נהג המערער ביום 30.6.06 ברכב ללא רישיון נהיגה תקף.

ב.       בתיק ת.ד. 1215/07 נהג המערער ביום 20.7.07 ברכב ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח ורישיון רכב תקף, סטה מנתיב נסיעתו והתנגש בגדר וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב. 

במסגרת הסדר הטיעון, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר קצין מבחן של שירות המבחן.

בית משפט קמא הטיל על המערער את העונשים הבאים:

מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים והתנאי שהמערער לא יעבור בתקופה זו, אחת העבירות בהן הורשע, פסילה בפועל מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה למשך 24 חודשים ופסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים לתקופה של שנתיים והתנאי הוא כי המערער לא יעבור בתקופה זו אחת העבירות בהן הורשע.

המערער מפנה את ערעורו כנגד גזר הדין וטוען כי העונש שהושת עליו חמור דיו ומחייב את התערבות בית משפט זה.

ב"כ המערער טען כי למרות שמדובר בעבירות חמורות, היה על בית המשפט לנהוג במערער במידת הרחמים ולהקל בדינו לאור נסיבותיו המיוחדות מאוד.

המדובר באדם חיובי, למרות שגדל בתנאים קשים, הוא חייל ביחידה קרבית תורם לבטחון המדינה וכי שליחתו לכלא יהיה בה כדי להביא לפליטתו מהמסגרת הצבאית.

עוד טען הסניגור כי שירות המבחן פירט את מסכת חייו הקשה של המערער שעלה ארצה בגיל 7 רק עם אימו, הוריו התגרשו, והקשר היחיד של המערער עם אביו התבטא בשיחות טלפון בודדות. המערער היה כמהה לדמות אבהית, סובל מחוסר בטחון עצמי אם כי השירות הצבאי שיפר תחושה זו וחיזק את בטחונו האישי ומכאן שהתנהגותו בצבא הנה ללא רבב.

לדעת הסניגור גם ענישה שאינה מאסר בפועל מספקת כאן ויש בה כדי להשיג את מטרת הענישה ולתת מענה לכל השיקולים הרלוונטיים ובין השאר, הצורך בשמירה על האינטרס הציבורי.  מאסר בפועל יש בו כדי להרוס אדם חיובי ולהביא להתדרדרותו.

המשיבה טוענת כי דין הערעור להדחות. המדובר בעבירות חמורות. פסק הדין של בית משפט קמא מנומק והעונש שהושת על המערער ראוי והולם.

ריבוי העבירות וחומרתן מבססים את הבקשה לדחיית הערעור.