פסק-דין בתיק עפ 2525/07

א.      בפני ערעור פלילי על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה עכו (כב' השופט יעקב בכר), (להלן " בימ"ש קמא"), שניתן ביום 25.7.07 בת"פ 1056/06.

ב.        פסק דינו של בימ"ש קמא

המשיב יליד 22.1.79, הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה של  נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961, (הלן " הפקודה"), נהיגה ללא תעודת ביטוח בת תוקף, עבירה לפי סעיף 2 (א)(ג) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל
1970, (להלן " פקודת הביטוח") ונהיגה ברישיון נהיגה שתוקפו פקע מזה תקופה העולה על ששה חודשים, עבירה בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודה.

המשיב הודה באמצעות ב"כ בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, הורשע בדין ובית משפט קמא, גזר את דינו לאחר ששמע את טענות הצדדים, עיין בתסקיר שירות המבחן, שהוגש בעניינו של המשיב ובסופו של יום הטיל עליו את העונשים הבאים:

1.       הארכת מאסר מותנה של 12 חודשים, עונש שהוטל עליו ביום 21.9.05, במסגרת תיק פ. 536/04, בבית המשפט השלום בקרית שמונה.

2.       קנס בסך של 7,000 ש"ח או 70 ימי מאסר. הקנס ישולם בעשרה תשלומים.

3.       המשיב יהיה בפקוח שירות המבחן למשך שנתיים.

4.       פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 18 חודשים ופסילה מותנת של 8 חודשים למשך שנתיים וחתימה על התחייבות כספית על סך 2500 ש"ח לשנתיים.

ג.       ההליכים הקודמים

מתברר כי המשיב היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית, שארעה ביום 22.2.01, כנהג רכב משא. המשיב נפגע קשות בתאונה, ורגלו נקטעה. המשיב נפסל מנהלית למשך 90 יום ולאחר מכן, הוא הודה בעובדות והורשע על פי הסדר טיעון, לפיו הוטל עליו עונש מותנה של 12 חודשים וכן מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

במהלך ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות, נהג המשיב ביום 10.5.06 ברכב בו התכוון להגיע לעבודות שירות, חרף היותו בפסילה ולמרות שחלפו רק 8 חודשים מיום מתן גזר הדין.

ד.       טענות הצדדים

1.       טענות המערערת:

המערערת סבורה כי העונש שהושת על המשיב מחטיא את המטרה, כי היה על המשיב להקפיד בקיום החוק ולנהוג כאדם מן הישוב, אך בהתנהגותו, הוא הוכיח "באותות ובמופתים", כטענת המערערת,  עד כמה הוא מסוכן לציבור.

המשיב צבר כבר 17 הרשעות קודמות בעבירות שחלקן לא קלות ואף הוטל עליו עונש פסילה בפועל ועונש דומה מותנה. המשיב הפסיק את התהליך השיקומי, לרבות הטיפול הפסיכולוגי.

התנהגות המשיב מגלה חוסר מורה מהדין. הוא ביצע את העבירה למרות שהיה בפסילה ובמאסר שריצה בעבודות שירות, כל זה, כשתלוי ועומד מעל ראשו מאסר מותנה של שנה. התנהגות שכזו מגמדת את הנסיבות האישיות ומשקלן נדחה בפני יתר שיקולי הענישה האחרים.

לדעת המערערת, הענישה שהוטלה על המשיב  עד כה, לא הייתה אפיקטיבית. העונש שטרם נבחן בעניינו של המשיב הוא המאסר הממשי. על פי רמת הענישה והגישה של בתי המשפט, על-פי הפסיקה אליה הפנתה המערערת, הענישה הראויה בעניינו של המשיב, היא הפעלת המאסר המותנה והטלת עונש מאסר נוסף, במצטבר.

2.       טענות המשיב:

המשיב עתר בפני, באמצעות בא כוחו, שלא להתערב בפסק דינו של בימ"ש קמא ולדחות את הערעור. לטעמו של המשיב, העונש שהושת עליו מאוזן ומדוד ונתן ביטוי למכלול השיקולים המתבקשים. ככלל בימ"ש של ערעור יתערב, רק אם הערכאה הראשונה נכשלה במשגה מרחיק לכת או כאשר העונש סוטה במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת.