פסק-דין בתיק עפ 1706/04

בפניי ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה - חיפה  ( כב' השופט א. סלאמה) בת.ד. 30308/03 מיום 14.10.04.

המערער הורשע בבימ"ש קמא, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה בניגוד ל סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א - 1961 ועבירות בניגוד ל תקנות 21 ו-22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, קרי, עבירות של נהיגה רשלנית, נהיגה בקלות דעת וללא תשומת לב ועבירה של אי ציות לתמרור.

בתמצית אציין כי המסכת העובדתית בכתב האישום, נשוא ערעור זה מתייחסת לנהיגת המערער (בהיותו מתנדב במשטרה) ביום 17.08.02 בשעה 02:55, ברכב מסוג מאזדה ברח' דרך עכו, בקרית מוצקין, מכיוון דרום לצפון.

במקביל לנהיגת המערער כמצויין לעיל, נהגה הגב' קירזנר רג'ינה ברכב מסוג דייהטסו מכיוון צפון לדרום, הבחינה כי האור ברמזור לכיוון נסיעתה ירוק, והמשיכה בנסיעתה השוטפת, בעודה חוצה את צומת "צבר" הגיע המערער עם הרכב אף הוא לצומת. תחילה המשיך בנסיעתו ישר לכיוון צפון, אך לפתע, ללא מתן התרעה מוקדמת, ביצע פניה שמאלה לצומת למרות האור האדום בכיוון

נסיעתו כשהוא חוסם עם רכבו את נתיב נסיעתה של הגב' קירזנר, כתוצאה מכך, התרחשה תאונה בין שני כלי הרכב,  אשר תוצאותיה, חבלות למערער, לגב' קירזנר ולנוסעת שהיתה עימה, כמו גם לכלי הרכב.

המערער טען בבימ"ש קמא, כי עובר להתרחשות התאונה, התקבל דיווח על קטטה בחוף קרית ים, והוא ובת זוגו למשמרת, חשו למקום.

כב' השופט קמא גזר על המערער את העונשים הבאים:

א.          11 חודשי פסילה בפועל .

ב.         קנס בסך של 2,500 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתם.

ג.          4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

בערעור שפניי טען ב"כ המערער, כי בנסיבות העניין, החמיר בית המשפט קמא, יתר על המידה עם המערער, לא ייחס משקל לנסיבותיו האישיות, היותו מתנדב משטרתי המקדיש מזמנו לציבור, החבלה הקשה שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה ושלילת יכולת תפקודית עצמאית לפרק זמן ניכר, היותו נוהג ברכב כ- 8 שנים, ולחובתו הרשעה תעבורתית אחת בלבד.

כמו כן, טען ב"כ המערער כנגד אי הפחתת עונש הפסילה המינהלית מכלל 11 החודשים של הפסילה בפועל אשר הוטלה עליו על ידי ביהמ"ש קמא.

ב"כ המשיבה ביקשה שלא להתערב בגזר דינו של ביהמ"ש קמא, הפנתה לנסיבות התרחשות התאונה, מנקודת מבטה נסיבות חמורות הרבה יותר, תוך שהיא מפנה לקביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש קמא באשר לאופן נהיגת המערער עובר להתרחשות התאונה.

זאת ועוד, הפנתה ב"כ המשיבה לחבלות אשר נגרמו למערער ולנוסעות הרכב האחר, וטענה כי אין לקבל את נקודת המוצא של ב"כ המערער כי על בית המשפט להקל בעונשו משום היותו  מתנדב משטרתי בעת קרות התאונה.

אני מחליט לקבל את הערעור חלקית בלבד.

מכלול טיעוניו של ב"כ המערער כפי שבאו בפניי, באו גם בפני ביהמ"ש קמא אשר התייחס אליהן בגזר דינו.

מן הראוי לציין, כי בהכרעת  דינו קבע כב' השופט קמא  כי המערער, בכניסתו בצומת באור אדום, מבלי להבחין בדייהטסו אשר עמדה בצומת, ומבלי לציית לתמרור, נהג באופן רשלני, בקלות ראש וללא תשומת לב מספקת לתנאי הדרך.

כמו כן, לא הפעיל המערער את ה "סירנה" בניידת, ולא ננקטו כל אמצעי הזהירות המתחייבים בנסיבות העניין, בהנחה שהמערער נקרא בדחיפות למקום כלשהו בעקבות אירוע פלילי זה או אחר.