פסק-דין בתיק עפ 1442/05

כב' השופט האשם ח'טיב:

רקע :

ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בנצרת שניתן ביום 14/11/05  בת.פ 3774/04  ע"י כבוד השופטת כרמלה רוטפלד-האפט .

פסק דין:

1.         המערער הורשע בעבירות בנשק - החזקה , עבירה בניגוד לס' 144(א) רישא לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן : "חוק העונשין") .

על המערער הוטל עונש של 15 חודשי מאסר בפועל ,החל מיום 14/11/05 ( בניכוי ימי מעצרו מיום 27/9/04-11/11/04 ) וכן 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו,והתנאי הוא שהמערער לא יעבור בתוך תקופה זו כל עבירה לפי ס' 144 לחוק העונשין ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה .

2.         עובדות כתב האישום מלמדות כי עובר ליום 27/9/04 , ובמשך תקופה שאורכה אינו ידוע למשיבה (המאשימה) , החזיק המערער, ללא אישור ע"פ דין , באקדח שמספרו 1963414E  ובו מחסנית עם כדורי אקדח ( להלן : "הנשק " ) . 

עוד נטען בכתב האישום כי ביום 27/9/04 (להלן : "יום האירוע ") ,בסמוך לשעה 16:54 ,החזיק המערער ,ללא אישור ע"פ דין,באקדח ובתחמושת ברכבו מסוג סיטרואן מספר 9858188 ( להלן: "הרכב" ) ,שחנה בשכונת שנלר בנצרת, בעת שהמערער ביקר שם.

ההליך בפני ביהמ"ש קמא:

3.         בין הצדדים לא היתה מחלוקת כי ביום האירוע (27/9/04), החנה המערער את רכבו בסמוך למכולת ברחוב שנלר בנצרת (להלן :" המכלת") ,בעודו שוהה במכולת באותה העת, וכי שוטרים אשר הגיעו למקום בעקבות מידע מודיעיני ערכו חיפוש ברכב,בנוכחות המערער, ובמהלכו נמצא הנשק.

גם לא היתה מחלוקת כי המוצגים שהוצגו לביהמ"ש קמא תאמו לאלה שנתפסו במהלך החיפוש, וכי לא היו ראיות ישירות ,כגון טביעות אצבע, הקושרות את המערער לנשק שנתפס.

הצדדים גם הסכימו, כי על המערער חלה "חזקת המקום" הקבועה בס' 144(ד) לחוק העונשין ( להלן: "חזקת המקום" )

המחלוקת הממשית בין הצדדים היתה  בשאלה , האם הצליח המערער להרים את הנטל המוטל עליו ולהפריך את החזקה הנ"ל ומהו נטל ההוכחה הנדרש לצורך הפרכת החזקה, ומה טיבו.

4.         בפני ביהמ"ש קמא העידו, מטעם המאשימה, חמישה שוטרים ; רס"ר דני קונק אשר ערך דו"ח פעולה (ת/3) ,רפ"ק נביל דאהר אשר שימש בזמנים הרלוונטיים כרמ"ח החקירות רס"ר גבי אוסקר אשר ערך את דו"ח המעצר של המערער (ת/8) וכן מזכר (ת/9) בו נכתב כי המערער היה עד לחיפוש שנערך ברכב,רס"ר קייס עקאב אשר גבה את הודעתו הראשונה של המערער (ת/1) וכן ערך מזכר שעניינו שיחות הטלפון שנערכו עם משרדה של ב"כ המערער, רס"ר סאמר יוסף, שגבה את הודעתו השניה של המערער (ת/2) וגם כתב מזכר (ת/12) לפיו הוא פגש ביום 29/9/05 מתמחה ממשרדה של ב"כ המערער ומסר לו כי המערער מבקש לפגוש בעורכת דינו.

מטעם המערער העידו, המערער וששה עדים נוספים, ביניהם 3 אחים של המערער ,שניים מבעלי המכולת וכן רס"מ עבד דראושה.  

5.         ביהמ"ש קמא קבע בהכרעת דינו כי, החזקה שבס' 144 (ד) לחוק העונשין , הינה חזקה שבחוק, ואין המערער יוצא ידי חובת סתירתה ע"י הקמת ספק, אלא הוא חייב בהוכחת היפוכה במידה של עמידה במאזן הסתברויות, ובנטל זה המערער לא עמד .

עוד קבע ביהמ"ש קמא כי ,הגם שהמערער טען כי הרכב היה פתוח ואף אחרים השתמשו בו, והגם שעדי ההגנה מטעמו אישרו כי כך הדבר, הרי שהוא לא הצליח להביא,ולו ראשית ראיה לכך, כי מי מאותם המשתמשים האחרים,הוא זה שהניח את האקדח.

העובדה כי אחיו של המערער אף הם השתמשו ברכב ,אין בה כדי לסתור את "חזקת המקום" ,שכן עדיין מוטל הנטל עליו להוכיח כי לא החזיק בנשק, ואין זה מספיק כי קיימת האפשרות שאף אחרים החזיקו בו.

באשר לטענת המערער, לפיה השוטרים לא נתנו לו להיפגש עם עורכת דינו, ביהמ"ש קמא ציין כי אין הוא צריך לקבוע אם השוטרים פעלו כנדרש אם לאו, שכן הכרעת הדין נסמכה על אי סתירת "חזקת המקום" ,וקביעה זו (לפיה לא נסתרה החזקה) נסמכה על העובדה שהמערער לא הוכיח כי הנשק הוטמן ברכב ע"י אחר או כי הנשק שייך לאחר ולא על העובדה שהמערער שמר על זכות השתיקה בחקירה, לה לא ייחס בית המשפט משקל כלשהוא, עת החליט להרשיע את המערער.

יצוין כי במהלך המשפט בפני ביהמ"ש קמא , הגיש המערער עתירה לגילוי זהות המודיע או המודיעים אשר מסרו את המידע הכלול בדוחות ידיעה מסוימים , וכן הוא ביקש לדעת אם מדובר במודיע אחד או מספר מודיעים , ולחשוף את מועדי מסירת המידע ;

עתירתו זו של המערער נדחתה.

הערעור:

6.         הערעור מופנה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין.