פסק-דין בתיק עפ 1436/06

1.         ערעור זה הוגש על החלטת בית משפט השלום (לתעבורה) בחדרה מיום 21.11.06, ו- 3.12.06 (כב' השופט נ' פלד), לפיה נדחתה בקשתו של המערער לביטול גזר דין שניתן בהיעדרו ביום 31.10.06.

2.         התפתחות הדברים בעניינו של המערער היא כדלהלן.

כנגד המערער הוגש כתב אישום לביהמ"ש ברמלה לאחר שביום 10.11.05 נתפס כשהוא נוהג במהירות של 154 קמ"ש בדרך בין עירונית, בה המהירות המותרת היא 90 קמ"ש. ביום 22.2.06 הופיע לדיון ב"כ המערער וביקש את דחיית הדיון. המערער עצמו לא התייצב. ביום 5.4.06 ביקש ב"כ המערער, כי התיק יצורף לתיק נוסף שהיה קבוע ליום 17.5.06, וכן ביקש את דחיית הדיון כדי לנסות להגיע להסדר בתיק זה. יצוין, כי בשלב כלשהו בחודש אפריל פנה המערער לביהמ"ש העליון בבקשה להעברת מקום הדיון מבית משפט השלום (לתעבורה) ברמלה לבית משפט השלום (לתעבורה) בחדרה. בית המשפט העליון קיבל את בקשתו של המערער (הנשיא א' ברק, בש"פ 3137/06, מיום 29.5.06), בנמקו: "הואיל והמבקש הודיע לביהמ"ש, כי הוא מודה בכל העובדות המפורטות בכתב האישום, ואין צורך בהבאת עדים ובראיות, והואיל והתקבלה הסכמת בית המשפט אשר החל לדון בתיק, יועבר הדיון...".

3.         בהמשך לכך זומן המערער לדיון ביום 31.10.06 בבית המשפט לתעבורה בחדרה. המערער לא התייצב לדיון. גם בא כוחו לא הופיע בשמו. עד כאן אין מחלוקת לגבי העובדות.

4.         בדיון שהתקיים ביום 31.10.06, הוצג מטעם התביעה אישור על זימון המערער. לאור האמור, ובשל העובדה שהמערער לא השיב לכתב האישום, ראה בית משפט קמא את המערער כמי שהודה בעובדות האישום. בית המשפט הרשיע את המערער וגזר עליו עונש פסילה בפועל למשך שלושה חודשים, בניכוי חודש פסילה מנהלית, חמישה חודשי פסילה על תנאי ו- 1500 ש"ח קנס.

4.         המערער הגיש לבית משפט קמא בקשה לביטול פסק הדין, בהטעימו כי הדיון שהיה קבוע ליום 31.10.06 בוטל (צורפה אסמכתא לכך), ולא נתקבל זימון חדש. בהחלטתה דחתה השופטת נ' פלד את הבקשה, בנמקה, כי מועד הדיון ביום 31.10.06 לא בוטל, והמערער נשפט בהיעדר. בהמשך לכך הגיש המערער בקשה נוספת לבימ"ש קמא, זהה במהותה לבקשתו הקודמת, ונדחה פעם נוספת. בהחלטת בימ"ש קמא צוין, כי: "יש בתיק אישור הזמנה לתאריך 31.10.06 שנחתמה ע"י שירן ערוסי במשרדו של עו"ד קישאוי. הזמנה זו הודפסה ע"י המזכירות ב- 3.10.06, אחרי ההזמנה הלא ברורה מ- 17.9.06 - שהציג עו"ד קישאוי - ואשר, גם היא, חייבה אותו לברר במזכירות את מועד הדיון. דוחה את הבקשה".

5.         מכאן הערעור שבפניי. בהודעת הערעור חוזר המערער על טיעוניו כפי שנטענו בבקשות לביטול פסק הדין, ולחלופין, מבקש המערער לבטל את עונשי הפסילה שנגזרו עליו.

6.         לאחר שעיינתי היטב בתיק בימ"ש קמא ובהשתלשלות האירועים במקרה זה, כפי שפורטה לעיל, סבור אני כי אין להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. מעיון בתיק בית משפט שלום מתברר, כי קיימת הזמנה לדיון ליום 31.10.06, שהופקה על ידי המזכירות ביום 3.10.06, קרי מאוחר להודעה על ביטול הדיון (שהופקה ביום 17.9.06). יש גם אישור מסירה למשרד בא כוחו של המערער, כפי שצוין בהחלטתו של בית משפט קמא. יתר על כן, ב"כ המערער צירף את ההזמנה לדיון (זו שהופקה ביום 3.10.06) כנספח ג' לבקשתו - משמע, הוא ידע כי מתקיים דיון, או למצער צריך היה לדעת על קיום הדיון. לכל הפחות, מצופה ממנו במקרה של אי בהירות, לברר את המועד במזכירות בית המשפט.

חשוב מכך, לא מצאתי כי קיים חשש לעיוות דין במקרה זה. המערער הודה בעובדות האישום - הדבר עולה הן מדברי בא כוחו שהביע רצון להגיע להסדר בתיק זה, והן מטיעוני המערער לבית המשפט העליון - על כן אין חשש לעיוות דין ממשי. לא מצאתי גם מקום להתערב בעונש שהושת על המערער. למערער היתה הזדמנות לטעון טיעוניו בבית המשפט. הוא לא עשה כן, ואין לו אלא להלין על עצמו. מכל מקום, העונש ראוי ואינו חורג מהמקובל.

7.         הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין נדחים אפוא.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ה בטבת תשס"ז (15 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.

דיאנה א. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: