פסק-דין בתיק עפ 1429/05

כב' השופטת אסתר הלמן:

1.         המשיב הועמד לדין בבית משפט השלום בנצרת, ת.פ. 3819/03, באשמת ניסיון לסחר בסם, עבירה בניגוד לסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג -1973+ סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2.         המשיב זוכה מחמת הספק מן העבירה שיוחסה לו, ועל כך הערעור שבפנינו.

3.         בכתב האישום שהוגש כנגד המשיב נטען כי ביום 9.3.03, בסמוך לשעה 20.00 בנצרת עילית, פנה המשיב לשוטרת בשם אורלי פרץ (להלן:"השוטרת") והציע לה סם מסוכן מסוג חשיש. המשיב קבע עם השוטרת להפגש עמה בשעה 20.30.

            בהמשך הגיע למקום הנאשם השני (להלן:"דני"). כעבור 10 דקות הגיע המשיב ופנה לשוטרת, ואז צעק לעברו דני "מה אתה מתעסק איתה, היא בלשית". בגין מעשיו של דני יוחסה לו עבירה של הכשלת שוטר.

4.         דני הודה מיד בשלביו הראשונים של ההליך במיוחס לו, וזאת במסגרת הסדר טיעון, נדון ונגזר דינו.

5.         הערעור מכוון כולו כנגד ממצאיו העובדתיים של בית המשפט קמא.

            לטענת המערערת, שגה בית המשפט קמא כאשר קבע ממצאיו בניגוד להודעות עדי התביעה ולמסמכים אשר הוגשו בהסכמה וללא חקירת עורכיהם.

למעשה, לא נשמעה עדותו של אף אחד מעדי התביעה נוכח הסכמת באת כוחו של המשיב.

בנסיבות אלה, טוענת המערערת כי מנועה היתה ב"כ המשיב מלטעון כנגד הדברים שהובאו במסמכים אלה, ובית המשפט קמא שגה כאשר קבע ממצאים העומדים בסתירה להם.

עוד מפנה המערערת לסתירות בגרסת המשיב ולכך שגרסתו איננה עומדת במבחן ההגיון, שכן אלמלא היה בדעתו למכור סמים לשוטרת, שהיתה בלבוש אזרחי, לא היה חברו מוצא לנכון להזהירו.

6.         המשיב מבקש לדחות את הערעור.

לטענתו, בית המשפט קמא קיבל את גרסתו מכמה טעמים, ולא רק מפני שהשוטרת היא שיזמה את השיחה עמו.

טעם נוסף לקבלת גרסתו של המשיב הוא כי המשיב הזדהה בפני השוטרת בשמו המלא והאמיתי.

השוטרת אישרה כי שיחתה עם המשיב היתה ידידותית. מכאן קיבל בית המשפט את גרסתו כי ניסה "להתחיל עימה", כסבירה.

ב"כ המשיב טוענת עוד כי בית המשפט קמא התרשם מעדותו של המשיב וקיבל אותה כמהימנה ובעדותו נסתרה גרסת השוטרת לפיה כביכול המשיב הוא שיזם את השיחה.

בעיקרי הטיעון מטעם המשיב, (סעיף 6) נטען בתגובה לאמור בסעיף 3 להודעת הערעור:

"אין מחלוקת כי המשיב ביקש כסף עבור הסם, ואילו השוטרת אמרה לו שתחילה יביא את הסם ואח"כ יקבל את הכסף (ת/4 שורות 4 -5). המשיב יטען, והוא טען כך באמצעות ב"כ בעת שסיכם בפני בית המשפט קמא כי השוטרת לא סיכמה עם המשיב על כמות ספציפית או על מחיר ספציפי (ראה עמ' 24 לפרוטוקול שורות 25,26). לו היתה למשיב כוונה לבחור בסמים ולא "להתחיל" עם הבחורה, לא היה מסתפק בתשובה כי יקבל כסף כשיחזור, אלא היה מסכם עם השוטרת מחיר ספציפי עבור כמות סם מדויקת".

המשיב מבקש לקבוע כי מהתנהגותו של הנאשם מס' 2 לא ניתן להסיק שהמשיב התכוון למכור סמים לשוטרת, ואין כל אינדיקציה לכך שהיה קשר בין שני הנאשמים לפני ותוך כדי האירוע נשוא כתב האישום.