פסק-דין בתיק עפ 1418/05

המערער הורשע על פי הודאתו, בבית משפט השלום בנצרת (פ' 3763/03) בביצוע עבירה של העסקה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952, ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח.

הרשעתו באה כאמור, לאחר שהודה כי העסיק תושב זר אשר נכנס לישראל שלא כדין, בתאריכים 27.8.05 ועד 28.8.05.

בפתח הדיון בערעורו, חזר בו המערער מטענותיו כלפי הכרעת הדין ומיקד את הערעור בהשגותיו ביחס לחומרת העונש שנגזר עליו.

הטענה העיקרית כלפי גזר הדין נוגעת לאי המרת תקופת המאסר שהוטלה על המערער בעבודות שירות. לטענת ב"כ המערער, בית משפט קמא לא לקח בחשבון את העובדה שהמערער היה נתון במעצר בית מלא במשך כ - 50 יום,  לא נתן משקל הולם לנסיבות ביצוע העבירה, לנסיבותיו האישיות של המערער, הודאתו וחרטתו.

ב"כ המערער מפנה לפסיקה וטוען כי עקרון אחידות הענישה מחייב הפחתת העונש והמרת המאסר בעבודות שירות.

המשיבה מאידך, מבקשת להותיר את גזר הדין על כנו. ב"כ המשיבה הפנתה להרשעותיו הקודמות של המערער, ואיבחנה את הפסיקה אליה הפנה ב"כ המערער מן המקרה שבפנינו.

לא מצאנו כל עילה להתערב בגזר דינה של הערכאה דלמטה. העונשים שהוטלו על המערער אינם חמורים כלל ועיקר, ותואמים את רמת הענישה הנהוגה בעבירה שבה הורשע.

ההלכה הידועה בנוגע לעבירות כגון דא הינה כי "אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות" ( רע"פ 5198/01 טלעת ח 'טיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (1) 769).

מקרהו של המערער אינו נכנס לחריגים אלו ויתרה מכך בעברו 3 הרשעות, בגין עבירות רכוש ואלימות, לרבות תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, אשר הצדיקו אף החמרה בעונשו.

נסיונו של המערער להסיק מסקנות באשר לחומרת עונשו תוך השוואה לפסק דינה של ערכאה זו (בע"פ 1010/05 וע"פ 1018/05) דינו להדחות. כידוע, אין ערכאת ערעור ממצה את הדין עם נאשם, עת שהיא מחמירה עונשו בעקבות ערעור על קולת העונש, וכך היה גם בפסק הדין אליו מפנה ב"כ המערער.אשר מעבר לאמור, נסיבותיו ועובדותיו שונות מהמקרה בפנינו. העונש שהוטל על המשיב ע"י ערכאת הערעור, נמוך מרמת הענישה הנהוגה והמתחייבת וכך גם נאמר בנימוקי פסק הדין.

עוד יוער, כאן בפנינו גזרנו בע"פ 1367/03 - 12 חודשי מאסר  מתוכם 6 חודשים לריציוי בפועל ממש וביהמ"ש העליון ברע"פ 10613/03 אישר האמור תוך חזרה על ההלכה לענין מאסר בפועל.

לאור האמור, לא מצאנו כי העונש שהוטל על המערער חורג מן הנהוג, ובוודאי לא במידה המחייבת התערבותה של ערכאת הערעור, ואנו דוחים את ערעורו.

ניתן היום י"ט בכסלו, תשס"ו (20 בדצמבר 2005) במעמד ב"כ המשיבה, המערער ובא כוחו.