פסק-דין בתיק עפ 1403/05

המערער הורשע על פי הודאתו בהחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לס' 7 (א) (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נ"ח) ה'תשל"ג - 1973.

מדובר בכתב אישום כפי שתוקן (מהחזקה שלא לצריכה עצמית להחזקה לצריכה עצמית), מדובר בסם קנאביס במשקל 42.63 גרם עמו נתפס המערער.

בבית משפט קמא הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון כמפורט לעיל לפיו תוקן כתב האישום וכן הוסכם שלאחר הרשעת המערער יומצא תסקיר שרות מבחן.

בית משפט קמא לאחר שעיין בתסקיר ובטיעוני הצדדים, בחר למרות שהמערער גילה קשיים בטיפול בבעית הסמים שלו, לתת למערער הזדמנות נוספת כדי המצאת תסקיר משלים נוסף.

גם לאחר התסקיר הנוסף, מסתיים התסקיר ללא המלצה טיפולית ולאחר טיעוני הצדדים לעונש כאשר ב"כ המאשימה מציינת העובדה שכנגד המערער מאסר על תנאי בן 8 חודשים שלא גרם להרתעתו ומנגד ב"כ המערער ציין את ההודאה והחרטה ולמרות העדר המלצה טיפולית ביקש שלא להפעיל את המאסר על תנאי אלא להאריכו.

בית משפט קמא בגזר דין מפורט עמד על הצדדים השונים של הטענות בפניו, לרבות בקשת המאשימה להפעיל את התנאי במצטבר לכל מאסר אחר ובסופו של יום, תוך שהנו מציין שהמערער לא נטל את ההזדמנויות שניתנו לו ובחר שלא להיות בקשר טיפולי אמיתי עם שרות המבחן, ראה שלא להאריך את המאסר על תנאי, הפעילו וזאת בחופף למאסר זהה אותו גזר כאשר בנוסף גזר מאסר על תנאי.

ב"כ המערער מלין הן בהודעת הערעור והן בפנינו על העונש החמור לדעתו, המערער מעולם לא היה מאחורי סורג ובריח, נקי מסמים, עובד בצורה מסודרת ומבקש לתת למערער לשקם את חייו וכן תסקיר משלים.

ב"כ המשיבה עומדת על המאסר על תנאי, על כך שאין כל טעם להארכה ומבקשת לדחות את הערעור.

דעתנו כדעת בית משפט קמא.

המערער למרות שהיה תלוי ועומד מעל לראשו מאסר על תנאי בהפעלה של 8 חודשים (ת.פ. 1371/04) חזר לסורו ונתפס כאשר באמתחתו סם במשקל 42.63 גרם.

בית משפט קמא גזר על המערער מאסר בפועל של 8 חודשים והפעיל את המאסר על תנאי בחפיפה מלאה למאסר אותו גזר כאשר בנוסף לכך, גזר כאמור מאסר על תנאי של 12 חודשים לתקופה של 3 שנים על כל עבירה על פקודת הסמים שהנה פשע ומאסר על תנאי ל - 6 חודשים לתקופה של שנתיים מיום שחרורו על כל עבירת סמים שאינה פשע.

בית משפט קמא הלך לקראת הנאשם מעל ומעבר, למעשה לא גזר עונש נוסף כלשהו וזאת, כאשר אנו תמימי דעים עמו וכעולה מנימוקיו כי לא היה ואין כאן מקום להארכת המאסר על תנאי.

חזרנו ובחנו את נימוקי בית משפט קמא באשר לאי הארכת התנאי וחזרנו ועיינו בתסקירי שרות המבחן ומכל אלה, (וכאשר גם אין מקום לאור המפורט בתסקירים לתסקיר נוסף) קביעתנו הנה כמבואר כי פסק הדין של בית משפט קמא ראוי, מידתי, מאוזן ואף מקל ומכל האמור, אנו מורים על דחית הערעור.

ניתנה היום י"ט בכסלו, תשס"ו (20 בדצמבר 2005) במעמד ב"כ המשיבה, ב"כ המערער והמערער בעצמו.