פסק-דין בתיק עפ 1394/06

1.         המערער הועמד לדין בבית משפט השלום בנצרת בתיק פלילי 3804/04 בעבירות של החזקת מספר אריזות שהכילו סם מסוכן במשקל של 4.76 גרם נטו וכן 0.68 גרם נטו.

            בישיבה מיום 08/12/05 ולאור התסקיר החיובי שניתן בעניינו של המערער, בית משפט קמא הלך לקראתו והאריך לו את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו, והטיל עליו פיקוח של שירות המבחן למשך 18 חודשים.

            ביום 07/11/06 ולאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן ובקשת שירות המבחן להפקיע את צו המבחן, החליט בית משפט קמא להפקיע את צו המבחן, ודן את המערער למאסר לתקופה של 18 חודשים, מתוכם 9 חודשים לריצוי בפועל ואילו היתרה על תנאי למשך 3 שנים, שבמהלכה לא יעבור המערער על כל עבירה על פק' הסמים. בנוסף הופעל המאסר על תנאי שהוטל בתיק פלילי 5370/99 והוארך בתיק פלילי 5913/99 למשך 18 חודשים, ובסה"כ נגזר על המערער מאסר בפועל של 18 חודשים. 

2.         בתסקיר מיום 16/01/06 צויין, כי המערער שיתף פעולה בעבר עם שירות המבחן במהלך של שנה, והקפיד להגיע לכל השיחות שנקבעו עימו, ובדיקות השתן שערך בשירות המבחן וכן ביחידה לטיפול בגמילה מסמים, הצביעו על נקיון מסמים, אולם מאז תאריך 14/12/05 ניתק המערער כל קשר עם שירות המבחן וכן עם היחידה לטיפול בגמילה מסמים, ונמנע להגיע לשיחות שנקבעו עימו ואף נמנע מלערוך בדיקות שתן. שירות המבחן ניסה לאתר אותו באמצעות שיחות טלפוניות והשאירו לו הודעות ואף שלחו לו הזמנה בדואר רשום, אולם הוא לא נענה, ורק בתאריך 11/01/06 יצר המערער קשר טלפוני עם שירות המבחן וטען כי עבר דירה וכי בתו אושפזה בבית החולים לאחר שנפלה עליה טלוויזיה, והוא נאלץ לשהות עימה בבית החולים. לאור זאת, קבע שירות המבחן עם המערער מועד חדש לתאריך 16/01/06, אולם המערער נמנע מלהגיע ונמנע מליצור קשר עם שירות המבחן.

            בתסקיר מיום 20/04/06 נאמר, כי אחת הבדיקות שערך המערער בשירות המבחן בתאריך 20/03/06, הצביעה על שימוש בסמים, וכי על אף העובדה כי המערער הביע את נכונותו להשתלב בקבוצה טיפולית המתקיימת בשירות המבחן, הוא נמנע מלהגיע לראיון לקראת פתיחתה של הקבוצה הטיפולית. שירות המבחן התרשם מהעדר רצינות ולקיחת אחריות בטיפול. 

            בתסקיר מיום 19/06/06 נאמר, כי מתאריך 20/02/06 עד 15/06/06 נמנע המערער מלהגיע לשירות המבחן לבדיקת שתן, ובשיחתו עם שירות המבחן התנגד להשתלב בקבוצה טיפולית. בתסקיר זה ציין שירות המבחן כי המערער מפגין חוסר בשלות ורגרסיה קשה מבחינת התגייסותו להליך הטיפולי, ונסיונות שירות המבחן לסייע לו לחסום את ההתדרדרות, פירש המערער בצורה מוטעה ואף חלה הסלמה בהתנהגותו, הוא גם השליך את האחריות למעשיו על הסובבים אותו לרבות שירות המבחן. לאור האמור ביקש שירות המבחן להפקיע את צו המבחן שניתן בעניינו של המערער.

            בתסקיר מיום 10/09/06, חזר שירות המבחן על האמור בתסקיריו הקודמים, כאשר בסיפא של התסקיר ציין, כי התרשמותו שההצהרות של המערער הן מילוליות בלבד, נעדרות בשלות, רצינות והתגייסות אמיתית לתהליך הטיפולי, ובעובדה כי היו לו בדיקות שתן מתאריכים  20/03/06 עד 15/05/06 שהראו שרידי סם חשיש. לאור זאת, חזר שירות המבחן על בקשתו להפקיע את צו המבחן שהוטל עליו.

3.         הן בנימוקי הערעור הכתובים והן בטיעוניו בעל פה, ביקש ב"כ המערער להפנות את המערער שוב לשירות המבחן, אולם כבר עתה אנו דוחים את הבקשה וזאת לאור ההזדמנויות האין ספור אשר ניתנו למערער כדי להושיט לו יד ולסייע לעזרתו, אולם המערער נמנע מלשתף פעולה ודחה במו ידיו את כל הנסיונות שעשה שירות המבחן.

            ב"כ המערער ביקש לחילופין להקל בעונשו של המערער ובטיעוניו הוא התייחס אך ורק לתסקירים החיוביים שניתנו קודם למתן צו המבחן, אולם נמנע מלהתייחס לתסקירים המאוחרים העדכניים שפירטנו לעיל.

            ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערעור, הפנתה לתסקירים של שירות המבחן וכן להתנהגותו של המערער אשר ניתק כל קשר עם שירות המבחן ונמנע מלתת בדיקות שתן. 

            עיון בתעודה הרפואית שצורפה להודעת הערעור מלמדת, כי אכן בתו של המערער בת 22 חודשים אושפזה בבית החולים מתאריך 25/12/05 עד 05/01/06. יחד עם זאת, אין בפגיעתה של בתו של המערער כדי לגרום לניתוק הקשר עם שירות המבחן כפי שפורט בתסקירים של שירות המבחן.

4.         לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, עיינו בתסקירים של שירות המבחן, אנו סבורים כי בית משפט קמא עשה עם המערער חסד כאשר הטיל עליו בסה"כ עונש מאסר בפועל של 18 חודשים תוך הפעלת מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד המערער בחופף למאסר שהוטל עליו.

5.         עיון בתסקירי שירות המבחן מלמד כי חרף הנסיונות של שירות המבחן לסייע למערער לאחר צו המבחן שהוטל עליו, ניתק המערער כל קשר עם שירות המבחן, ואף הבדיקות שנערכו לו בשירות המבחן הצביעו על הימצאותו של סם, דבר המלמד כי המערער אינו מעוניין כפי שהצהיר להיגמל.

6.         סוף דבר, אנו סבורים כי בנסיבות העניין ולאור התסקירים המפורטים לעיל, העונש שהוטל על המערער ראוי, מידתי והולם את נסיבות העניין, ואיננו רואים כל מקום להתערב, ואנו דוחים את הערעור.

ניתן היום ד' בשבט, תשס"ז (23 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

____________________        ________________________      _________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד        גבריאלה (דה-ליאו) לוי - שופטת        הלמן אסתר - שופטת

001394/06עפ 054 ערין בראנסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: