פסק-דין בתיק עפ 1361/06

המערערים שבפנינו הורשעו בנסיון לגניבת מקנה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונגזרו עליהם העונשים הבאים:

מאסר בפועל של 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרם.

מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך שנתיים שלא יעברו עבירות רכוש.

פיצוי למתלונן בסך 5,000 ש"ח.

 המערערים טוענים כי העונש שנגזר עליהם חורג ממדיניות הענישה הראויה, כי שגה בית משפט קמא בכך שלא התחשב די בהודאתם המיידית ובחרטה שהביעו, כמו גם בנסיבותיהם האישיות ובהיותם אנשים נורמטיבים, כמו כן לא נתן בית משפט קמא כל משקל לאמור בתסקירים החיוביים שהוגשו ולעובדה שהמערערים נעדרי עבר פלילי וזהו מאסרם הראשון.

ב"כ המשיבה טוענת כי העונש ראוי ומידתי נוכח חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, וכי הגניבה אותה רצו לבצע לא הושלמה רק בשל כך שנתפסו בכף, התסקירים שהוגשו אינם משקיפים על האינטרס הציבורי אלא רק על האינטרס הפרטי של המערערים.

עפ"י כתב האישום בו הורשעו המערערים עפ"י הודאתם, המערערים הגיעו לישוב מדרך עוז בשעות הערב חתכו גדר המקיפה דיר, תפסו שני טלאים וכפתו אותם באמצעות חבל.

המערערים נמלטו מן המקום לאחר שבעל המקום הגיע אל הדיר, ונעצרו ונתפסו רק לאחר מרדף ולאחר שנאבקו ברכז הבטחון של הישוב ומתנדב, וביצעו בכך עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. 

אכן תסקירי שירות המבחן באו בהמלצה להקל עם המערערים כאשר לגבי המערער 1 הומלץ להטיל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות ואילו לגבי מערער 2 מצא שירות המבחן להמליץ על עבודות של"צ.

יחד עם זאת, בחינה מדוקדקת של התסקירים מלמדת כי אין מדובר בתסקירים חיוביים לחלוטין. כך לגבי מערער צויין כי שירות המבחן לא התרשם כי הלה הפנים את חומרת מעשיו או ראה את מידת פגיעתו בקורבן, וכך לגבי העבירה של תקיפת השוטרים ציין הלה בפני השירות כי מדובר בהגנה עצמית, וזאת בניגוד להודאתו בעבירה.

גם לגבי מערער 2 ציין שירות המבחן כי הוא פעל למזעור חלקו, וכך לגבי העבירה של תקיפת השוטרים מציין שרות המבחן כי המערער נותר בתחושה מסויימת של חוסר צדק.

בית משפט קמא בשיקולי החומרה מפנה להחמרה שהחלה בענישתם של אלה שנמצאו מבצעים עבירה של גניבת מקנה, וזאת בעקבות הוספת סעיף 393א' לחוק העונשין שהבדיל את גניבת המקנה מגניבה רגילה, ועפ"י פסיקת בית המשפט העליון.

ראה לענין זה פסק דינו של בית המשפט העליון מפי כבוד השופט רובינשטיין בע"פ 2943/06 עטאללה חילו ואח' נ. מ"י, תקדין עליון 2006 (3) 4216. שם עמד בית המשפט על חומרת העבירה ומשמעותה. בהתאם אישר בית המשפט העליון גזר דין שהוטל על אחד הנאשמים שהיה נעדר הרשעות קודמות, אשר הוטלו עליו 16 חודשי מאסר. אמנם סעיפי האישום בהם הורשע היו חמורים מאשר אלו שבפנינו, יחד עם זאת גם העונש שהוטל כאן פחות הוא, היינו 12 חודשים ולא 16 חודשים. כן ראוי להפנות לפסק הדין שניתן בימים אלה, ברע"פ 305/07 גריפאת נ. מ"י (מיום 18/01/07).

לאחר הדיון וביום 21/01/07 המציא ב"כ המערער לעיוננו פסק דין שניתן בבית משפט השלום בנצרת (ת.פ. 1144/06), ולאחר שעיינו בו, לא מצאנו כי יש בו כדי לשנות את פסק דיננו.

בית משפט קמא שקל אף את כל שיקולי הקולא הראויים והתחשב בעברם הנורמטיבי של המערערים ובאמור בתסקירי שרות המבחן, וגם אם החמיר במידה מסויימת עם המערערים, עדיין אין מדובר בהחמרה ניכרת המצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור, ודין הערעור על כן לדחייה.

ניתן היום ד' בשבט, תשס"ז (23 בינואר 2007) במעמד הנוכחים.

____________________        ________________________      _________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד        גבריאלה (דה-ליאו) לוי - שופטת        הלמן אסתר - שופטת

עו"ד בויראת: מבקש עיכוב ביצוע, הואיל ובכוונתי להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון. מבקש לציין ששני המערערים היו משוחררים לאורך כל התקופה, והם הופיעו בכל הדיונים, וגם בערכאה זו. מבקש לתת גם זמן להתארגנות, כל אחד משני המערערים הפקיד 10,000 ש"ח להבטחת ההתייצבות, ויש גם עיכוב יציאה מן הארץ. אנו מסכימים שאותם תנאי ימשיכו ויעמדו על כנם.