פסק-דין בתיק עפ 1304/06

1.         בספטמבר 2005 הוגש בבית משפט השלום בחדרה כתב אישום נגד המשיב שעניינו שורה של מעשים מגונים שבוצעו על ידי המשיב בינואר 2003 כנגד המתלוננת. המשיב היה בפרק הזמן הרלבנטי מעבידה של המתלוננת, שנתקבלה רק כיומיים לפני כן לעבודה אצלו.

            לאחר הגשת כתב האישום, בחודש אפריל 2006, מסרו בעלי הדין דהיינו הפרקליטות מצד אחד והנאשם וסניגורו מצד שני, הודעה בכתב לבימ"ש השלום לפיה הושג הסדר טיעון שעיקרו הודאה של הנאשם בעובדות כתב האישום, הסכמה להרשעה בהתאם  לגבי עבירה לפי סעיף 348(ג1+ ה) לחוק העונשין תשל"ז, והטלת עונש מאסר של 6 חודשים, אשר בכפוף להמלצת הממונה על עבודות שירות, ירוצו בעבודות שירות.

עוד נאמר בהסדר הטיעון האמור, שהנאשם, לאחר הרשעתו, ישלח לקבלת תסקיר משירות המבחן למבוגרים וכי העונש האמור שהוצע לביהמ"ש, כפוף לכך שהתסקיר יעלה שהנאשם לוקח אחריות על מעשיו, מביע חרטה, אינו בעל דפוס התנהגות של עבריין מין ואין חשש להישנות עבירות בעתיד.  בעלי הדין הסבירו לבימ"ש השלום כי בהסדר הטיעון נלקחו בחשבון חומרת מעשיו של הנאשם, כמו גם החיסכון בזמן שיפוטי והצורך למנוע מהמתלוננת, לאור מצבה הנפשי, הופעה לצורך מתן עדות בביהמ"ש.

2.         בסופו של יום, חרג ביהמ"ש השלום מהסדר הטיעון בכל הנוגע לעונש המוצע וזאת מכיוון שהתסקיר שהוגש על ידי שירות המבחן למבוגרים לא עלה בקנה אחד עם הציפיות שנקבעו בסעיף 1(ב) להודעה בדבר הסדר הטיעון.  שירות המבחן, בתסקיר מתאריך 6/9/06,  התרשם (כנראה בעקבות שיחות שקיים עם המשיב),  כי מדובר באדם המוצף בתכנים מיניים וכמי שהתייחס לקורבן מעשיו כאל אובייקט מיני.  מסקנת קצינת המבחן למבוגרים היתה, כי היא התרשמה שקיימת רמת סבירות בינונית להישנות ביצוע עבירות מין על ידי המשיב.  התסקיר נמנע איפא מהמלצה טיפולית לגבי המשיב.  לא נאמר בתסקיר על מה מבוססת ההערכה של הכותבת. לאחר קבלת התסקיר קיים בימ"ש השלום דיון באשר למידת העונש, 11/9/06, שמע בהרחבה את עמדות באי כוח בעלי הדין, ובסופו של יום, החליט בגזר דין מיום 18/10/06 להטיל על המשיב מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, מאסר על-תנאי וכן קבע פיצוי למתלוננת.

3.         המדינה בערעורה הנוכחי מבקשת מאיתנו להתערב בגזר הדין. עמדתה היא שמדובר בעונש קל המחייב התערבות מצידנו. עמדתה היא שמשעה שלא התקיימו התנאים באשר לתסקיר שירות המבחן, הרי חייב ביהמ"ש לשקול את כלל נסיבות העניין ולקבוע ענישה מחמירה בהתאם לנסיבות המקרה.

4.         אחרי ששקלנו את עמדות הצדדים לאור התיעוד שהובא בפנינו החלטנו שלא להתערב בגזר דינו של בימ"ש השלום.  לא ניתן להתעלם במקרה הנוכחי מהסדר הטיעון אליו הגיעה המדינה ואשר בו צויינו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות כעונש המתאים. הסדר הטיעון הושג לאחר שכלל הנסיבות של הארוע, כפי שפורטו שוב בהרחבה בדיון דהיום, היו ידועים למאשימה.  נסיבות אלה כללו את עובדת היותו של המשיב מעבידה של המתלוננת, והחלטתו לקבל אותה לעבודה מתוך מטרה לביצוע המעשים הנדונים.  על רקע הסדר טיעון מיוחד זה, אשר גם היום המאשימה מסכימה כי היה נכון להגיע אליו במועד הקובע,  איננו סבורים שגזר דינו של בימ"ש השלום מצדיק את התערבותנו.  לא ניתן להתעלם מגילו של המשיב, מכך שבחודש אוגוסט 2005 עבר ארוע של איבוד ראיה בעין השמאלית, על רקע נוירולוגי, ומכך שאין בעברו רישומים פליליים.  במצב דברים זה, בשים לב לכך שבית משפט השלום החמיר באופן משמעותי מעבר לענישה שהוסכמה בהסדר הטיעון איננו סבורים שיש מקום להתערבות באשר לעונש המאסר בפועל שנקבע בבימ"ש השלום. 

            בנקודה אחת אנו סבורים כי ניתן להתערב בגזר הדין האמור. סגן הנשיא המלומד בבית משפט השלום קבע פיצוי למתלוננת בסך 7,500 ש"ח. אנו מעמידים את הפיצוי למתלוננת על הסך של 20,000 ש"ח, להיום, שישולם עד 12/1/07 (בניכוי סכומים ששולמו, ככל ששולמו).

            התשלום בפועל דרך קופת בימ"ש השלום בחדרה.  פרקליטות מחוז חיפה תודיע לגזברות בית משפט השלום בחדרה את הפרטים המתאימים לצורך העברת התשלום למתלוננת בעצמה.

5.         חל איסור על פרסום שמה של המתלוננת וכל פרט מזהה לגביה.  בנתון לכך אנו מבטלים את צו איסור הפרסום שניתן בהליכים הנוכחיים, אם ניתן.

6.         כמקובל, תשלח המזכירות העתק מלא של הפרוטוקול למזכירות של בימ"ש השלום בחדרה, לצורך מעקב אחר ביצוע העברת הפיצוי המתאים למתלוננת. כן תעביר המזכירות העתק מלא של פסק הדין לשב"ס.

ניתן  והודע בפומבי היום ז' בטבת, תשס"ז (28 בדצמבר 2006) במעמד הצדדים

(כל אחד מהנוכחים קיבל העתק פסה"ד במעמד השימוע)

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: