- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עפ 1285/06
|
ע"פ בית המשפט המחוזי חיפה |
1285-06
15.3.2007 |
|
בפני : 1. ש' ברלינר ס' נשיא [אב"ד] 2. י' גריל ס' נשיא 3. ב' בר זיו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: חליל פאוזת אסד |
: מדינת ישראל |
| פסק-דין | |
1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט א. הבר) מיום 17.9.06 בב"ש 1695/06, לפיה נדחתה בקשת המערער לקבל פיצוי על מאסרו והוצאות הגנתו, לפי סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן "החוק").
2. בת"פ 3233/00 בבית המשפט השלום בחיפה, הוגש נגד המערער כתב אישום, אשר ייחס לו ביצוע עבירות של עלבון דת (עבירה לפי סעיף 170 לחוק) ואיומים (עבירה לפי סעיף 192 לחוק). ביום 12.5.00 הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וביום 11.7.00 גזר עליו בית משפט השלום את העונשים הבאים:
א. 350 שעות שירות לתועלת הציבור.
ב. צו מבחן לתקופה של שנה.
ג. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים.
ד. תשלום פיצוי כספי למתלונן בסך 5,000 ש"ח.
3. בת"פ 400014/01 בבית המשפט המחוזי בתל אביב הורשע המערער בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. כמו כן צירף המערער והורשע בשתי עבירות נוספות של נשיאת סכין למטרה לא כשרה ותגרה במקום ציבורי. ביום 22.4.01 נגזר על המערער עונש של 5 שנות מאסר, מתוכן 3 שנות מאסר לריצוי בפועל. גזר הדין אימץ הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים.
4. בעקבות גזר דינו של בית המשפט המחוזי - הופקע בהסכמה ובוטל צו השירות. ביום 26.12.01 גזר בית משפט השלום את דינו של המערער והטיל עליו 6 חודשי מאסר, כאשר 3 חודשים ירוצו בחופף לעונש המאסר שהושת בבית המשפט המחוזי בתל אביב ו- 3 חודשים בנוסף להם.
5. המערער ערער על העונש שהושת עליו. בע"פ 2009/02 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את ערעורו של המערער בקובעו, בין היתר, כי בית משפט השלום היה מוסמך להטיל על המערער עונש אחר במקום צו השירות לתועלת הציבור, גם כאשר ביחד עימו בענישה המקורית של בית משפט השלום (מיום 11.7.00) הושת על המערער עונש נוסף.
6. המערער ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון וברע"פ 4107/02 נקבע (בדעת רוב) כי כאשר בית משפט קובע צו שירות כאחד ממספר עונשים שהוא משית על נאשם, ולאחר מכן הוא מבטל את צו השירות בשל אי עמידה בו - הוא אינו מוסמך להטיל עונש אחר. לפיכך, בוטל עונש המאסר הנוסף בן 6 חודשים שהושת על המערער בבית משפט השלום.
7. המשיבה הגישה בקשה לדיון נוסף ובדנ"פ 1558/03 אושר פסק דין דעת הרוב ברע"פ 2009/02 הנ"ל.
8. בין לבין, סיים המערער לרצות גם את עונש המאסר הנוסף שהושת עליו בגין הפרת צו השירות.
9. בנסיבות אלה הגיש המערער בקשה לבית משפט קמא , לפסוק לו פיצוי ושיפוי בגין מאסר השווא והחזר הוצאות הגנתו בסכום של 33,515 ש"ח. המערער טען כי אין מדובר במצב של "אשם" שיש להטילו על המשיבה, אלא שבנסיבות המיוחדות של המקרה מדובר ב"נאשם שזוכה מאשמה", כאמור בסעיף 80 לחוק ולפיכך הוא זכאי לסעד המבוקש. לטעמו של המערער יש לפרש את המונח "אשמה" שבסעיף 80 באופן רחב יותר מ"אישום" וביטול עונש המאסר משמעו "זיכוי" מהאשמה שיוחסה לו .
10. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המערער לא זוכה מאשמה, כאמור בסעיף 80 לחוק וגם לא מתקיימות נסיבות המצדיקות מתן הפיצוי הנדרש.
11. בהחלטה מיום 17.9.06 דחה בית משפט קמא את בקשת המערער וקבע כי בעניינו של הנאשם הוא מעדיף את הפרשנות הצרה לפיה לא מתקיים התנאי הראשון הקבוע בסעיף 80 לחוק ולפיו הנאשם יצא זכאי בדינו או שכתב האישום נגדו בוטל. בית משפט קמא מוסיף ומציין כי גם אם היה מקבל את הפרשנות הרחבה שמציע המערער - לא היה הדבר מוביל לתוצאה כאילו המערער זוכה מהאשמה שיוחסה לו על ידי המשיבה (הפרת צו השירות) כאשר בית המשפט העליון בפסק דינו התייחס לגזירת העונש בלבד, ולא לאשמה.
12. החלטה זו הינה נשוא הערעור בפנינו, כאשר המערער חוזר וטוען הן בהודעת הערעור שהגיש והן בסיכומיו כי הטלת עונש המאסר של 3 חודשים נוספים היתה שלא כדין, כי המערער זכאי לפיצוי על מאסר השווא שריצה וכי לא קיים מקור משפטי אחר לפיצוי, אלא על פי סעיף 80 לחוק, בשל חסינותם של שופטים כאשר הם טועים. המערער חזר וטען כי יש לפרש את המונח "אשמה" באופן רחב יותר מהמונח "אישום" והוא כולל, למעשה, כל צורה של הליך פלילי, גם אם אינו כרוך בהגשת כתב אישום, ואשר יש לו נפקות משפטית פלילית בקשר לנאשם ובענייננו - בקשת המשיבה לגזור על המערער עונש אחר במקום שירות למען הציבור היא היא "האשמה" ממנה זוכה המערער.
13. המערער מוסיף וטוען כי בעניינו אין מקום להתייחס לצורך להראות "שלא היה יסוד להאשמה", הקבוע בסעיף 80 לחוק, מאחר ומדובר בהחלטות משפטיות שגויות, והתנאי הקובע בסעיף 80 אינו יכול להתקיים במקרה זה.
14. המשיבה טענה בתגובתה כי לאור ההלכה שנפסקה על ידי בית המשפט העליון שונה סעיף 71ד' לחוק, באופן שבית המשפט רשאי להמיר צו שירות בעונש אחר וכי בעניינו של המערער לא מתקיימים תנאי סעיף 80 לחוק.
15. סעיף 80 לחוק העונשין קובע כי:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
