פסק-דין בתיק עפ 1276/07

1.         עובר ליום 31.7.05, במהלך מספר פעמים, החזיקה המערערת ברשותה והשתמשה בסם מסוכן מסוג קנבוס, בכל פעם במשקל של כ- 15 גרם נטו. ביום 31.7.05, החזיקה המערערת ברשותה בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 28.40 גרם נטו.

            המערערת הודתה בעובדות הנ"ל ובקשה שלא להרשיעה בעבירה שיוחסה לה בכתב האישום המתוקן, החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי בלבד (מס' מקרים רב), עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

            שירות המבחן המליץ לשקול את אי הרשעתה של המערערת והטלת צו מבחן לתקופה של 18 חודשים. שירות המבחן סבור, כי מדובר באשה ללא דפוסי התנהגות עבריינים שזו לה עבירה ראשונה והמלצתם לשקול את אי הרשעתה בדין באה כדי שלא תפגענה אפשרויות תעסוקה עתידיות, בעיקר בתחום החינוך, כפי שעבדה בעבר. בית משפט קמא (כב' הנשיא כתילי) לא מצא כל נימוק מיוחד המצדיק אי הרשעת המערערת והחליט להרשיעה בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום המתוקן וגזר עליה 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וצו מבחן למשך 18 חודשים.

2.         המערערת משיגה בפנינו על עצם הרשעתה בדין. לטענתה, טעה בית משפט קמא כשלא קיבל את המלצת שירות המבחן, בהינתן עברה הנקי, היותה אשת חינוך לשעבר, הודאתה וחרטתה, אישיותה החיובית והנורמטיבית. ב"כ המערער הדגיש, כי הרשעת המערערת עלולה לחסום תחומי תעסוקה שונים ותפגע באפשרויות תעסוקה עתידיות בעיקר בתחום החינוך כפי שעבדה בעבר. בשל כל אלה, מבקש ב"כ המערערת לבטל את גזר דינו של בית משפט קמא ולאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת המערערת.

3.         ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. לטענתה, אף אחד משני התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת כתב אינו מתקיים במקרה זה. ב"כ המשיבה הוסיפה וטענה, כי לא נטען ולא הוכח שום נזק ספציפי שעלול להיגרם למערערת אם תשאר ההרשעה על כנה.

4.         כידוע, משנקבעה אחריותו של אדם בפלילים, יש להרשיעו. חריג שבחריגים לכלל מותיר בידי בית המשפט סמכות להימנע מהרשעה, במקרים יוצאי דופן (ראה: רע"פ 1189/06 בר לב נ. מדינת ישראל).

            במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מכלל ההרשעה. מקובלת עלינו טענתה של ב"כ המשיבה, כי שני התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת כתב (כי על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם וסוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים של ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים), אינם מתקיימים בעניינה של המערערת. אין המדובר במעידה חד פעמית. מדובר במערערת שהחזיקה והשתמשה בסמים מספר רב של פעמים והכמות שהחזיקה בביתה במיוחד ביום 31.7.05 (במשקל 28.40 גרם נטו), אינה כמות מועטה.

יתירה מזו, שירות המבחן ציין, כי המערערת עבדה בחייה בעבודות שונות ומזה כשנתיים מתפרנסת ממכירת בגדים בשווקים. מכאן, ברור, שלא הוכח כל נזק ממשי שנגרם או העלול להיגרם למערערת בעקבות הרשעתה. לא ניתן להימנע מהרשעתה של המערערת רק בשל הסיכוי שהיא תחזור לעבוד בתחום החינוך. לא זו אף זו, המערערת ביקשה שלא תורשע בעיקר מאחר ועבורה הרשעה בדין הינה פגיעה קשה בדימוי העצמי, כך עולה מתסקירו של שירות המבחן. ברי, שכל הרשעה יש בה משום פגיעה בדימוי העצמי של הנאשם ומטעם זה לא ניתן להימנע מהרשעתה של המערערת.

5.         לא למותר להוסיף ולציין, כי שיקוליו של שירות המבחן אינם כשיקוליו של בית המשפט. המלצת שירות המבחן היא אך שיקול במכלול השיקולים שבית המשפט שוקל בעת גזירת דינו של נאשם. מלאכת גזירת הדין הינה בתחום סמכותו של בית המשפט.

            במקרה דנן, לא ניתן היה לקבל את המלצתו של שירות המבחן בהעדר נימוקים מיוחדים המצדיקים אי הרשעה, כפי שקבע ובצדק בית משפט קמא בהכרעת דינו.

6.         לאור כל האמור, אנו מורים על דחית הערעור.

ניתן היום כ"ג בטבת, תשס"ח (1 בינואר 2008) במעמד הצדדים.

___________________          __________________            ___________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד        הלמן אסתר - שופטת                           שאהר אטרש - שופט

001276/07עפ 054 אירית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: