פסק-דין בתיק עפ 1255/07

1.         המשיב הועמד לדין בביהמ"ש השלום לתעבורה בנצרת בתיק ת. 1987/07 בעבירה של נהיגה ברכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך בניגוד לתקנה 27(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

2.         ביהמ"ש קמא הרשיע את המשיב, ע"פ הודאתו, והטיל עליו קנס בסך של 600 ש"ח או 6 ימי מאסר תמורתו, וכן שלושה חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים.

3.         ע"פ הנטען בכתב האישום, ביום 12/2/07 נהג המשיב ברכב כשהרכב נמצא  במצב העלול לסכן עוברי דרך. המשיב נעצר לביקורת רכב שגרתית, כשהוא מסיע ילדים של חינוך מיוחד, כשהם לא חגורים בחגורות בטיחות. האוטובוס נבדק ונמצא מסוכן להסעת נוסעים ולהימצא בכביש, מאחר שיש קפיץ  קידמי שמאלי שבור לשתיים, וכן נזילת שמן מבית ההגה. הנסיעה הופסקה, הוזמן גרר לאוטובוס והמשיב  דאג להביא הסעה אחרת לילדים.

4.         ב"כ המערערת מלין בפניי על קולת העונש שהוטל על המשיב. לטענתו, העונש שהוטל על המשיב הינו מופרז לקולא ואינו משקף את חומרת המקרה ונסיבותיו. הפנה לעברו התעבורתי, וטען כי מדובר במשיב הנוהג מזה 18 שנה ולחובתו רשומות 32 הרשעות תעבורתיות קודמות, אשר חלק בלתי מבוטל מהן בגין נהיגה תוך אי החזקת רישיונות ותעודות ביטוח, הסעת נוסעים מעל למצוין ברישיון הרכב, נהיגה ברכב לא תקין ואף ברכב שנמסרה עליו הודעת איסור שימוש ועוד. עוד טען, כי העובדה שהמשיב נהג במקצועו, אינה היבט לקולא כי אם לחומרה דווקא, מאחר ושהייתו הרבה של המשיב בנסיעה על הכבישים מבליטה  היא את הסיכון  היכול לנבוע מנהיגתו חסרת האחריות.

ב"כ המערערת טען, כי טעה ביהמ"ש קמא בכך שלא הטיל על המשיב ענישה ממשית, והסתפק בגזירת עונשים קלים ואף סמליים, למרות שהמשיב הוכיח שהוא אינו מסוגל להפיק מסקנות וחוזר לסורו באופן שכיח ואף מתעקש. הוסיף וטען, כי נסיבות המקרה שבפנינו, מחייבות דווקא הטלת פסילה בפועל לתקופה ממושכת ביותר.

5.         מנגד ביקש ב"כ המשיב לדחות את הערעור. ציין כי גזר הדין של ביהמ"ש קמא מאוזן וראוי. עוד ציין כי ביהמ"ש קמא התחשב בהודאתו של המשיב ונתן לה משקל. ב"כ המשיב הפנה לנסיבותיו האישיות של המשיב, המדובר באב לששה ילדים, מפרנס יחידי, עובד כנהג אוטובוס מחליף בחב' הסעות, נוהג באוטובוס לפי הצורך והקריאה, אין לא את האפשרות והיכולת לבדוק כל ליקוי באוטובוס. ב"כ המשיב הגיש אישור מהמעביד המראה כי האוטובוס נבדק לפני הנהיגה. הפנה לגיליון הרשעותיו הקודמות של המשיב וציין כי לא מדובר בעבר מכביד בכלל, המשיב מעולם לא היה מעורב בתאונה, וכל העבירות שלו הן טכניות.

6.         עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המשיב מלמד, כי אומנם המדובר ב- 32 רישומים, עם זאת מרביתם של הרישומים הן עבירות של ברירות קנס, ובהתחשב בעובדה כי המשיב נוהג בכבישים מדי יום מאז שנת 1989, אין לראות בעברו התעבורתי כעבר מכביד. זאת ועוד, יש להביא בחשבון כי המדובר בנהג מחליף והרכב היה שייך למעסיקו של המשיב, המעסיק היה חייב לדאוג לתקינות הרכב. עיון באישור קצין הבטיחות מטעם המעביד עולה, כי הרכב נבדק בתאריך 31/1/07, ונמצא תקין, תוקף האישור ל- 30 יום, דהיינו ביום שנערכה לרכב בדיקה שגרתית ע"י המשטרה, טרם חלפה התקופה של 30 יום מיום בדיקתו, והרכב היה אמור להיות תקין.

7.         כידוע, ערכאת הערעור מתערבת במידת העונש רק אם יש סטייה מהותית ובלתי מוצדקת מהמידה הסבירה.

לעניין זה ראה רע"פ 4484/92 סיריה רפאל נ' מדינת ישראל, פ"ד מו (5), 176, עמ' 182- 183:

"כלל מקובל הוא, שערכאת ערעור, בדונה במידת העונש, בכל סוגי העבירות, איננה דנה בעניין כאילו היא באה להטיל את העונש מעיקרו ואינה מטילה את העונש שהיא הייתה גוזרת לנאשם לו ישבה כערכאה ראשונה. ללא קשר לעבירות תנועה, מקובל מאז ומתמיד שבית משפט שלערעור מתערב במידת העונש רק אם יש סטייה מהותית ובלתי מוצדקת מהמידה הסבירה. מבחינה זו יש הבדל בין הערכאה הראשונה לבין ערכאת הערעור, והדברים ידועים ואינם חדשים".

8.         סוף דבר, לאחר עריכת כל השיקולים הראויים ובאיזון הכולל, מסקנתי כי אומנם גזר הדין בנסיבות המקרה הקונקרטיות נוטה לקולא עם המשיב, עם זאת גזר הדין אינו חורג בצורה קיצונית המצדיקה התערבותו של בית משפט זה.

9.         אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית הערעור.

10.       המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום א' בטבת, תשס"ח (10 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.

001255/07עפ 054 ערין בראנסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: