פסק-דין בתיק עפ 1248/05

כב' השופט יצחק כהן - אב"ד:

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בנצרת (כב' השופטת לילי יונג-גופר) בת.פ 3959/04. הכרעת הדין ניתנה ביום 6/4/05 וגזר הדין ניתן ביום 21/4/05.

2.         המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות הבאות:

הפרת הוראה חוקית, עבירה בניגוד לס' 287 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), איומים, עבירה בניגוד לס' 192 לחוק העונשין וחבלה במזיד לרכב, עבירה בניגוד לס' 413 ה' לחוק העונשין.

מאידך, זוכה המערער מחמת הספק מעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה בניגוד לס' 379 ו - 382 (ב) לחוק העונשין בה הואשם ומעבירה של החזקת סכין שלא כדין, עבירה בניגוד לס' 186 לחוק העונשין.

הערעור נסב כנגד ההרשעה ולחילופין כנגד חומרת העונש.

ההליך והקביעה בבית משפט קמא:

3.         על פי העובדות בכתב האישום, ביום 12/10/04 בשעות הבוקר תקף המערער שלא כדין את המתלוננת, אשתו מזה 11 שנה, הגב' סוהא אמארה בביתם שבכפר כנא.

בין בני הזוג התנהל ויכוח שבמהלכו, כך לגרסת המתלוננת, תפס המערער בשערותיה ומשך אותה, כתוצאה מכך נפלה המתלוננת על הספה והמערער סטר לה בפניה וחזר ותפס בשערותיה ומשך אותה תוך שהוא קורא לעברה "את תעשי מה שאני אומר לך".

למחרת היום, ביום 13/10/04, בעקבות בקשת המתלוננת, ניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש 2421/02 (נצרת) צו הגנה, האוסר על המערער להיכנס לדירה בה מתגוררת המתלוננת בכפר כנא או להימצא בקרבתה ברדיוס של 500 מ' או להיכנס למספרה בה היא עובדת.

עוד נאסר על המערער להטריד את המתלוננת בכל דרך ובכל מקום.

ביום 15/10/04 בשעה 18.00 הגיע המערער לבית אחותה של המתלוננת בכפר כנא וביקש לשוחח עם המתלוננת ששהתה בבית אחותה באותה העת.

המתלוננת נענתה משום חששה, כי יגרום למהומה.

המערער ביקש מהמתלוננת שתעשה לביטול הצו ושתחזור לחיים משותפים עמו.

כאשר סירבה המתלוננת לבקשתו איים המערער להזריק לעצמו אוויר באמצעות מחט שאחז בידו ולהתאבד.

שוטרים שהגיעו למקום עצרו את המערער והובילוהו לתחנה.

בעת שהובל המערער בניידת לתחנה החל להשתולל תוך שהוא חובל את ראשו בדלת הניידת.

משהגיע המערער לתחנת המשטרה חבט המערער את ראשו בשמשה הקדמית של ניידת מס' 574 וכתוצאה מכך נשברה השמשה.

באותן נסיבות נערך חיפוש על גופו של המערער ונמצא כי החזיק סכין ולמיוחס ע"י המאשימה שלא כדין.