פסק-דין בתיק עפ 1192/07

1.         נגד המערער הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בנצרת (פ' 1167/05), אשר ייחס לו שורה של עבירות אלימות שבוצעו כלפי בני משפחתו: רעייתו וילדיו הקטינים, במהלך שנות נישואיהם של בני הזוג, ובפרט במשך השנה שקדמה להגשת כתב האישום.

כתב האישום המקורי פירט, בנוסף, אירוע ספציפי שהתרחש ביום 14/01/05, במהלכו תקף המערער את אשתו ושניים מילדיו הקטינים, וכן איים בפגיעה בהם, באם יתלוננו במשטרה.

2.         לאחר מספר דחיות, על פי בקשת הסניגור, כפר המערער (ביום 05/06/05) בביצוע העבירות. משפטו של המערער נדחה במשך חודשים, לאחר שעדי התביעה המהותיים, המתלוננים, לא התייצבו למתן עדותם, ובית המשפט קמא נאלץ לזמנם באמצעות צווי הבאה.

3.         בפתח הישיבה שהיתה קבועה ביום 07/12/06, הודיעו הצדדים לבית המשפט קמא כי הגיעו להסדר טיעון, לפיו יבקש המערער לחזור בו מכפירתו, כתב האישום יתוקן, באופן שבסעיף 2 לעובדות ימחקו הסוגריים, סעיף 3 לעובדות ימחק, סעיף 7 לעובדות ימחק ובהתאם ימחק סעיף 3 להוראת החיקוק. הוסכם כי המערער יודה ויורשע בעבירות הכלולות בכתב האישום המתוקן.

כמו כן, הצהירו הצדדים על הסכמתם לכך שהמערער ישלח לשרות המבחן, טרם יגזר דינו, מבלי שהמשיבה תחוייב לקבל המלצות שרות המבחן.

4.         על פי פרוטוקול הדיון, בית המשפט הסביר למערער את הסדר הטיעון, וכן הבהיר לו כי הוא איננו כפוף לו, והמערער אישר כי הדברים הוסברו לו.

5.         כתב האישום תוקן בהתאם למפורט בהצהרת הצדדים, ובעקבות זאת, נרשם בפרוטוקול הדיון מפי ב"כ המערער, כי כתב האישום המתוקן הוקרא למערער, הוא הבינו ומודה בעובדותיו. המערער הורשע על פי הודאתו ונשלח לקבלת תסקיר שרות המבחן.

6.         לאחר קבלת התסקיר וטיעוני הצדדים לעונש, גזר בית המשפט קמא (כב' השופטת כ. רוטפלד - האפט) את דינו של המערער, דן אותו ל - 4 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו (מ - 14/01/05 - 15/02/05) ולשמונה חודשי מאסר מותנים.

7.         ערעור זה מכוון כנגד הכרעת הדין וחומרת גזר הדין.

הערעור על הכרעת הדין:

8.         הרשעת המערער באה אמנם בעקבות הודאתו, אך לטענת בא כוחו, הודה המערער בכתב אישום מתוקן שלא הוקרא לו ואשר לא ידע את תוכנו, ושנכללו בו עובדות שצריכות היו להמחק ממנו, על פי הסדר הטיעון.

עיקר טענתו של המערער הינה כי הסדר הטיעון כלל תיקון נרחב יותר של כתב האישום, כך שימחקו ממנו סעיפי העובדות, פרט לאירוע חד פעמי של תקיפת בת הזוג ע"י דחיפתה, ואילו כתב האישום שתוקן (על גבי הנוסח המקורי), כלל עובדות החורגות מן ההסכם. עוד הוסכם, לטענתו,  כי המערער ישלח לשרות המבחן לקבלת תסקיר טרם הרשעתו.

לטענת המערער, לאור המפורט לעיל, הוא הורשע בביצוע עבירות כנגד אשתו, במספר הזדמנויות, ולא במעשה חד פעמי, וכן בעבירת אלימות  כנגד ילדיו הקטינים, עבירות אשר בביצוען לא הודה.

בהודעת הערעור ביקש המערער לבטל את הכרעת הדין שניתנה על ידי בית המשפט קמא ולהרשיעו בעבירות ובעובדות בהן התכוון להודות בלבד.

9.         טענות המערער עומדות בסתירה מוחלטת לאמור בפרוטוקול הדיון.

בפנינו העלה ב"כ המערער טענות קשות כנגד ההתנהלות בבית המשפט קמא, בפרט נטען כי הרישום בפרוטוקול איננו משקף את התנהלות הדיון, וכי נרשמו מפי המערער וב"כ דברים שלא נאמרו על ידם.

לא נוכל לקבל טיעוני ב"כ המערער, ככל שאלו עומדים בסתירה מוחלטת לתוכנו של הפרוטוקול, ושעה שבשום שלב שלאחר אותה ישיבה לא עתר ב"כ המערער בפני בית המשפט קמא לתיקון הפרוטוקול, ולא מחה על הדברים שנרשמו בו.  ב"כ המערער לא נתן כל הסבר לכך שלא נתבקש תיקון הפרוטוקול בערכאה הראשונה,  אם זה לא שיקף נכונה את התנהלות העניינים.

הפרוטוקול מהווה ראיה לכאורה למהלך המשפט (ראה סעיף 139 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). בענייננו, המערער לא ביקש תיקון הפרוטוקול, לא בערכאה למטה ולא בפניננו, וממילא לא נמצאה עילה לעשות כן. 

10.        מעבר לכך, השתלשלות העניינים בבית משפט קמא בישיבה בה הודה המערער והורשע, והתנהגות ב"כ המערער בישיבות הבאות, מצביעה על כך שלא יכולה הייתה להיות טעות בדרך שבה תוקן כתב האישום, כנטען.