פסק-דין בתיק עפ 1137/05

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף בניגוד לס' 10 (א)

לפקודת התעבורה וכן נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

בית משפט קמא ראה לגזור על המערער 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים ופסילת רשיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים בפועל לתקופה של 12 חודשים על תנאי לתקופה של שנתיים.

ב"כ המערער הן בהודעת הערעור והן בפני מלין על חומרת העונש לטעמו ובעיקר באשר למאסר בפועל.

לטעמיו, מדובר בעונש קיצוני בחומרתו, המערער הודה בהזדמנות הראשונה.

כמו כן, טוען ב"כ המערער כי מדובר באי חידוש רשיון שנבע מקנסות.

לעומת זאת, טוען ב"כ המשיבה שמדובר ברשיון שלא חודש משנת 2001, לא מדובר בענין טכני, המערער בחר שלא למלא אחר הוראות בית המשפט והוראות החוק, המערער - נאשם היה מיוצג בבית משפט קמא, הייתה לו הזדמנות נאותה להתגונן, למערער עבר ומבקש שלא להתערב בעונש.

עיון בהרשעותיו הקודמות של המערער מלמד כי לחובתו הרשעות בגין סטיה מנתיב נסיעה, הטרדה - הפרעה לעוברי דרך בנסיעה לאחור, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, נהיגה ללא זהירות, אי ציות להוראות שוטר ונהיגה למרות שרשיון הנהיגה היה בפסילה בתוקף.

בצדק מציין ב"כ המשיבה כי מדובר במערער אשר בחר לרמוס את הוראות החוק והוראות בית המשפט בבחינת מי שאין עליו מורא דין ומורא דיין.

המערער ביצע את העבירה כשהנו מודע לכך שאסור לו לנהוג, העובדה שבת.פ. 1922/04 תעבורה רמלה כפי שהציג המערער בדיון היום, נגזר עונש של פסילה בלבד אין בה כדי להקל עם המערער, פסק דין זה מלמד שהמערער עבר עבירה כעבירה בפני ולא אחרת.

פסק הדין ניתן שם ביום 2/5/05, פסק הדין נשוא הערעור כאן ניתן ביום 13/3/05.

יצוין כי לא ראיתי כי בפני בית המשפט ברמלה הונח התיק נשוא הערעור כאן.

מכל מקום, ומבלי קשר לאמור לעיל, הבחינה צריכה להיות של מידת העונש.

בית משפט לערעורים יתערב כאשר העונש שגזר בית משפט קמא הנו חורג במידה המצריכה את התערבותו.

כאן, מדובר במערער אשר במודעפעל בניגוד להוראות החוק ובניגוד לקביעות בית המשפט, במעשיו סיכן חיי עוברי דרך וחיי אחרים לרבות באורח נהיגתו במהירות מופרזת כאשר בל נשכח, מדובר במערער לו הרשעות קודמות בעבירות משמעותיות כמבואר כמו סטיה מנתיב נסיעה, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא זהירות, אי ציות לשוטר וכמפורט.

המערער יליד 6/6/1983 ולמרות שרשיונו משנת 2000 הצליח להוציא מן הכח אל הפועל עבירות משמעותיות רבות ביחס וכמפורט לעיל.

בנסיבות אלה, אין לומר כי העונש חורג מהנדרש באשר לעבריינים מסוגו של המערער.

לצערנו, ניכרים אותות עברייני תנועה בחייהם ובגופם  של אנשים רבים מדי, ענישה צריכה לענות על האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי וכאן, בשקלול נכון של נסיבות המערער ועברו מול האינטרס הציבורי וכנגזר, שלום הציבור והפן ההרתעתי, ענין לנו בעונש מאוזן וראוי, בית משפט קמא נימק היטב את גזר דינו ואני מורה על דחיית הערעור.

בנסיבות כאן, לא מצאתי מקום להמרת המאסר למאסר בדרך של עבודות שרות כפי בית משפט קמא  ודעתי גם לענין זה כדעתו.