פסק-דין בתיק עפ 1129/07

1.         המערער הורשע בביהמ"ש קמא על פי הודאתו ובמסגרת של הסדר טיעון, על פיו תוקן כתב האישום, והטיעונים לעונש היו חופשיים.

2.         בכתב האישום המתוקן בו הורשע המערער נטען, כי החל מיום 12/07/06 שרר בארץ מצב בטחוני חמור, במהלכו נורו עשרות טילי קטיושה מדי יום מלבנון לעבר ישובים רבים בצפון הארץ, ובהם קריית שמונה. תושבים רבים מהעיר קריית שמונה, כמו גם יישובים אחרים בצפון, עזבו את העיר ועברו לשהות במקומות אחרים בארץ.

המתלוננים אשר מתגוררים בקריית שמונה, עזבו את דירתם בשל המצב הבטחוני ועברו לירושלים. ביום 28/07/06 בשעות אחרי הצהריים, נחתה קטיושה בסמוך לדירת המתלוננים, וחלונותיה נופצו. בעקבות זאת, אחיה של המתלוננת הוזעק בסמוך לאחר מכן אל דירת המתלוננים, על מנת לשהות בדירה יחד עם אימו שלא יגנבו ממנה רכוש.

ביום 28/07/06 בסמוך לשעה 21:00, התפרץ המערער לדירה, בכך שפירק את שלבי הזכוכיות של החלון המוביל לשירותים של הדירה, ונכנס לדירה בעודו רעול פנים, כשידיו עטויות גרביים. כוונתו של המערער הייתה לגנוב רכוש ולנצל את העדרות תושבי הדירה עקב המצב הבטחוני. במועד האמור, הבחין אחיה של המתלוננת במערער, והצליח ללכוד אותו להזעיק את המשטרה למקום.

3.         המערער הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב,  וכן בהיזק בזדון.

4.         לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים באריכות, גזר ביהמ"ש קמא על המערער את העונשים הבאים:

            א.          מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים מיום מעצרו 28/07/06.

            ב.          הופעל המאסר על תנאי של 24 חודשים שהוטלו על המערער בתיק פלילי 5/04 של ביהמ"ש השלום בקריית שמונה, מתוך תקופה זו ירצה המערער 12 חודשים במצטבר לעונש המאסר, 12 בחופף לו, סה"כ הטיל ביהמ"ש קמא על המערער מאסר בפועל של 42 חודשים.

ג.           מאסר על תנאי של 18 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור המערער במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירת רכוש מסוג פשע.

ד.          מאסר על תנאי של 9 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור המערער במשך 3 שנים מיום שחרור מן המאסר עבירת רכוש מסוג עוון.

ה.          הוטל על המערער לחתום על התחייבות בסך - 5,000 ש"ח להימנע במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר מעבירה נגד הרכוש מסוג פשע.

5.         המערער מלין על חומרת העונש שהוטל עליו בביהמ"ש קמא, לשיטתו ביהמ"ש קמא החמיר יתר על המידה בעונשו של המערער כאשר נמנע מלהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, לפיהן המערער הודה מיידית, הביע חרטה כנה ואמיתית על מה שהוא עשה, וחסך זמן שיפוטי יקר, וכי המערער נתפס על חם בשעת מעשה, לא הספיק לגנוב רכוש, ולא התנגד למעצרו. בנוסף טען, כי המערער בזמן ביצוע העבירות, היה בקריז ולא ידע מה הוא עושה, ואף לא היה בידיו כלי פריצה.

מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערעור, הפנה לגליון הרשעותיו הקודמות של המערער, אשר לפיו מגיל 16 החל המערער לבצע עבירות, וריצה אף בעבר מאסרים. הדגיש את העובדה כי המערער לא למד את הלקח, ורק 4 ימים לאחר ששוחרר מהמאסר בגין עבירות דומות, ועל אף עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו, הלך וביצע את העבירות נשוא הערעור.

ב"כ המשיבה סבור, כי ביהמ"ש קמא דווקא הקל עם המערער, כאשר הפעיל במצטבר רק את מחצית המאסר המותנה, ולא הפעיל במצטבר את מלוא המאסר על תנאי. 

ב"כ המשיבה הפנה גם לכיעור ולשפלות במעשיו של המערער אשר ניצל שעות המלחמה ופרץ לדירת המתלוננים.

6.         לאחר ששמענו טיעוני הצדדים, עיינו בגזר דינו של ביהמ"ש קמא, וכן בגליון הרשעותיו הקודמות של המערער, נחה דעתנו כי דינו של הערעור להידחות. גזר דינו של ביהמ"ש קמא ראוי, מאוזן ומידתי. ביהמ"ש קמא התחשב בחומרת מעשיו של המערער, אשר ניצל באופן ציני ומכוער ביותר את מצב המלחמה לתועלתו האישית, וכן בעברו העשיר של המערער אשר כלל עבירות מגוונות, לרבות עבירות רכוש, ואם לא די בכך, המערער ביצע את העבירות נשוא הערעור אך ורק 4 ימים לאחר שחרורו מהמאסר בעבירות רכוש, דבר המלמד על מידת המסוכנות הנשקפת מהמערער שבפנינו. עם זאת, ביהמ"ש קמא גם התחשב בנסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי ב"כ המערער, לרבות הודאתו בהזדמנות הראשונה וחרטתו, ובשל כך נמנע מלהפעיל במצטבר את מלוא המאסר על תנאי, והסתפק אך ורק בהפעלת מחציתו.

7.         לאור כל האמור לעיל, אנו מורים על דחיית הערעור.

ניתן היום כ"ו בסיון, תשס"ז (12 ביוני 2007) במעמד הנוכחים.

____________________       ________________________             _______________