פסק-דין בתיק עפ 1124/06

כב' השופטת אסתר הלמן:

1.         המערערים הועמדו לדין בבית המשפט השלום בנצרת (פ' 2002/05) על פי כתב אישום אשר ייחס להם שורה ארוכה של עבירות הקשורות לגניבת בקר, והעברתו באמצעות רכב גנוב לאטליז, שבבעלות מאזן חאמד, (להלן: " מאזן"), שותפם לכתב האישום.

2.         המערערים הינם אחים המתגוררים בבית זרזיר - גריפאת.

            על פי כתב האישום, קשרו המערערים קשר, יחד עם נאשם נוסף, שהוא בעל אטליז (נאשם מס' 3 בכתב האישום, להלן: " מאזן") לגנוב רכב ובאמצעותו לגנוב בקר לשם מכירת בשרו.

            מערער מס' 1 (אדהם - שהוא נאשם מס' 2 בכתב האישום) הואשם כי לשם קידום הקשר הנ"ל, פרץ בלילה שבין 21.2.05 ו - 22.2.05 לרכב מסוג מאזדה לנטיס, שחנה בטבעון, גנב אותו והשתמש בו ללא רשות בעליו, וכן גנב ממנו מערכת רדיו דיסק ורמקולים.

בהמשך, כך נטען, פרקו המערערים את המושב האחורי של הרכב ואת מדף תא המטען, הניחו אותם באטליז ויצאו עם הרכב ביום 28.2.05 בשעות הלילה כדי לבצע את הגניבה.

על פי כתב האישום, המערערים הגיעו לרפת השייכת לקיבוץ מרחביה, גנבו ממנה שתי עגלות, ערפו את ראשן באמצעות סכין, ביתרו את גופן והעמיסו אותן על הרכב.

המערער אדהם, יחד עם אדם נוסף, הסיע את הרכב לאטליז, שם קיבל את פניו מאזן, בשעה 02:40 בלילה, ויחד הם פרקו את העגלות מן הרכב, עד שהגיעו שוטרים שפשטו על המקום. עם הגעת השוטרים נמלטו החשודים, ביניהם אדהם ומאזן. מאזן נמלט לביתו המצוי בקומה מעל האטליז, ואדהם נמלט לביתו שבכפר בית זרזיר.

במהלך בריחתו של אדהם, רדף אחריו אחד השוטרים, המערער נתקל בו, אך המשיך במנוסתו. בשעה 05:40 לערך הגיעו שוטרים לביתו של המערער מוראד, דפקו על דלת ביתו, אך רק כעבור כחצי שעה נפתחה הדלת. במהלך זמן זה השליך מוראד מחלון ביתו את נעליו שהיו מרובדות בבוץ ובצואת פרות, וכיבס במכונת הכביסה את בגדיו, והכל במטרה להעלים ראיות הקושרות אותו למעשים.

3.         בגין מעשים אלו הואשמו המערערים בעבירות של גניבת בקר, היזק לחיה, קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סכין, התעללות בחיה, פרוק חלקי רכב, שחיטת בהמות ללא בדיקה על ידי רופא וטרינרי לפני השחיטה, מניעת צער בעלי חיים, העברת בשר טרי, איסור הובלת בקר ללא היתר, והובלת בעלי חיים ברכב.

            בנוסף הואשם מוראד גם בעבירות של השמדת ראיה, נסיון להשמדת ראיה, שיבוש מהלכי משפט, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ואדהם הואשם בנוסף,  בבריחה ממשמורת חוקית, גניבת רכב וגניבה מרכב.

4.         בית המשפט קמא (כב' השופטת כ. רוטפלד-האפט), הרשיע את המערערים, בהכרעת דין מפורטת ומנומקת בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, וגזר עליהם את העונשים הבאים:

            על המערער מוראד נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל, (החל מיום מעצרו) הופעל מאסר מותנה בן 8 חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר, הוטל מאסר מותנה של 12 חודשים, לבל יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירה מסוג פשע, מאסר מותנה של 8 חודשים לבל יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו, עבירה מסוג עוון, קנס בסך 5,000 ש"ח ופיצויים למתלוננים בסך כולל של 15,000 ש"ח. כמו כן, הוטל על מוראד עונש של פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנה מיום שחרורו, ובכל חופשה עד למועד זה.

            המערער אדהם נדון ל-24 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי המעצר),  9 חודשי מאסר על תנאי  למשך 3 שנים מיום שחרורו לבל יעבור כל עבירה מסוג פשע, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו לבל יעבור עבירה מסוג של עוון, פיצויים למתלוננים בסך כולל של 15,000 ש"ח ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנה מיום שחרורו ובעת חופשה, עד למועד זה.

5.         בפנינו ערעור על הכרעת הדין המרשיעה ולחלופין, כנגד מידת העונש.

6.         לטענת המערערים, טעה בית המשפט  קמא כאשר קבע כי המאשימה הרימה את נטל הראיה להוכיח את מעשה הגניבה. לגישתם, בידי המאשימה היו ראיות נסיבתיות בלבד, שלא הצדיקו הרשעתם.

            המערערים מעלים שורה של טענות כנגד ממצאיו העובדתיים של בית המשפט קמא, וקביעות שבמהימנות העדים.

המערערים קובלים על כך שלאחר שמיעת עדותו של העד הרננדס, הוגש מסמך שנערך על ידו לאחר חקירתו, וזאת תוך סטייה מכללי הפרוצדורה, ומעוררים טענות כנגד משקלו של המסמך וכן כנגד העובדה שהעד מסר למעשה עדות מומחה, מבלי שנרשם ברשימת עדי התביעה כי עדותו תהא עדות שבמומחיות, ולאחר שנתנו להגנה להבין כי העד המומחה לזיהוי צואת פרות והוא ד"ר מיכה רון ולא הרננדס.

המערערים תוקפים את מומחיותו של העד הרננדס, לאור העדר ניסיונו, העובדה שאיננו עד אובייקטיבי,  לאור זאת שמולו עומדת חוות דעתו של המומחה ד"ר רון, ועקב סתירות בה.