פסק-דין בתיק עפ 1089/07

השופט זיאד הווארי - אב"ד

1.         נגד המערער הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בנצרת, ובו יוחסה לו עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב - עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         בכתב האישום נטען, כי בתאריך 27/12/03 בסמוך לשעה 10:20 בצומת מושב מדרך עוז, החזיק המערער ברכבו ב- 2 תופי כבל חשמלי, החשודים כגנובים מבלי שיהיה בידו להוכיח כי רכש את החזקה בהם כדין.

3.         לאחר שמיעת ראיות, הרשיע בית משפט קמא את המערער במיוחס לו, והטיל עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, אשר ירוצו בעבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור על עבירת רכוש ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה, וכן קנס בסך 10,000 ש"ח.

4.         הערעור מופנה הן לעניין ההרשעה והן לעניין חומרת העונש.

            טענות המערער:

1:        הנכס אשר נתפס ברכב, לא היה בבעלותו או בחזקתו. בסיכומיו הוסיף, כי אינו בחזקת מחזיק הנכס על פי ההגדרה, הפרשנות, ולאור העובדות שהוכחו בפני בית המשפט והן: א) אינו הבעלים של הכבלים שנתפסו, ב) אחיו העיד כי הוא הבעלים והמחזיק בהם, ג) הרכב שנתפסו בו הכבלים, אינו בבעלותו של המערער, ד) המערער נתבקש רק להובילם ולבצע שליחות עבור אחיו.

2:        על פי הפרשנות, חזקה הינה היכולת הפיזית לשלוט בנכס. בנסיבות העניין, לא הייתה למערער כל שליטה ממשית בנכס, כאשר הבעלות והחזקה בנכס נשארה בידי אחיו, אשר הוכח כי הוא, ורק הוא, ששלט בכל המובן של המילה בכבלים.

3:        המערער שימש בתור מוביל של הנכס עבור אחיו, אשר עובד ומנהל עסק חנות לדברי חשמל, ובין היתר, מכירת אביזרי חשמל בניין, לרבות כבלים. ההובלה נעשתה בפומבי, והמערער אף נעזר באחר כדי להעמיסם באור היום.

4:        אחיו של המערער העיד, כי אכן ביקש מהמערער להוביל עבורו, וכי האח הוא הבעלים והמחזיק בכבלים. מעבר לכך, הוצגו קבלות על רכישת הנכס על ידי הבעלים - אחיו.

5:        לא הוכח בפני בית משפט קמא, כי המערער יכול היה לחשוד כי הנכס גנוב, וההכרעה של בית משפט קמא אינה מתיישבת עם העובדות, מאחר והמערער הוביל נכס של אחיו ולבקשתו, כאשר הנכס שייך לחנות אשר מנהל אחיו, ולא סביר ובלתי הגיוני כי אחיו יבקש ממנו העברת נכס גנוב.

6:        לעניין העונש, טען המערער כי בית משפט קמא החמיר עימו יתר על המידה, בהתחשב בעובדה כי המערער מחוסר עבר פלילי וזו עבירה ראשונה.

טענות המשיבה:

1:        יסודות העבירה דורשים הוכחת החזקה בנכס החשוד כגנוב, ובמקרה שלפנינו די בעובדה כי כבלי החשמל נתפסו בחזקת המערער עת הובילם במשאית בה נהג, כדי לספק קיומו של יסוד זה.

2:        לעניין סוגיית חשדו של המערער כי הנכס גנוב, בית משפט קמא נימק את קביעתו במספר נימוקים: הראשון, העובדה הגלויה לעיני כל, כי בכמה וכמה מקומות לאורך הכבלים הרלוונטיים היו כתובים באנגלית ראשי התיבות של חברת החשמל הישראלית IEC בלווית מספר סידורי. זאת ועוד, מר אבישלום אהרון העיד כי מחירם של הכבלים האמורים הינו 40,000 ש"ח לתוף היינו ביחד 80,000 ש"ח, כאשר על פי טענת ההגנה, המחיר שסוכם בין אחיו של המערער לבין הרוכש האלמוני מר מקריוס, נמוך כמעט לכדי רבע הסכום המקורי. עוד העיד עד זה, כי חברת החשמל אינה מוכרת לשוק הפרטי כבלים חדשים, כגון אלו שנתפסו בתיק זה, אלא רק כבלים בני 10 - 7 שנים.

3:        בית משפט קמא נדרש גם לשאלת זהותו של הרוכש המסתורי מר מקריוס, אשר לגרסת המערער עצמו אינו יודע פרטים בסיסיים עליו, כמו מספר טלפון שלו, והדרך להשיגו, וממילא לא הובא לעדות בבית משפט קמא על מנת לתמוך בגרסת ההגנה.

4:        בית משפט קמא נדרש גם לשאלה אם גרסת ההגנה היא כי הכבלים הובלו על ידי המערער בדרך למכירתם למר מקריוס דנן, לא הוצגה שום תעודת משלוח שתעיד על המכירה שהיתה אמורה להתבצע, אלא הוצגה רק הקבלה עבור רכישת הכבלים מעומר חממי על ידי אחיו של המערער, קבלה שעורכה לא הגיע להעיד על תוכנה, לכן העניק לה בית משפט קמא משקל נמוך ביותר.

5:        בית משפט קמא קבע, כי גרסתו של המערער לפיה אמור להיפגש עם מר מקריוס בצומת תמרה, באין לו כל דרך לזהות את מר מקריוס או להתקשר אליו, הינה תמוהה ולא נמצא כל הסבר לתמיהה זו.

6:        עצם הסתרת הכבלים במשאית מאחורי לוח עץ, עובדה המתוארת ב- ת/14 והוכחשה על ידי המערער. אם גרסת המערער תמימה, מדוע טרח המערער להסתירם במשאית.