פסק-דין בתיק עפ 1066/05

כב' השופטת גבריאלה (דה - ליאו) לוי:

בפנינו ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער על ידי בית משפט השלום בנצרת ( כב' השופטת

כרמלה רוטפלד- האפט ) .

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של גרימת חבלה חמורה, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 , זאת לאחר שתוקן כתב האישום והושג הסדר טיעון בין הצדדים.

על המערער נגזר עונש מאסר בפועל של 15 חודשים , בניכוי ימי מעצרו, 12 חודשים מאסר על תנאי למשך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי המערער לא יעבור בתקופה זו כל עבירת אלימות , קנס בסך 5,000 ש"ח וכן פיצוי למתלונן בסך 50,000 ש"ח .

בבית משפט קמא הוסכם בין הצדדים כי בטרם יינתן גזר דינו של המערער, יתקבל בעניינו תסקיר שירות המבחן.

עיקר טיעונו של המערער הוא כי בימ"ש קמא לא התחשב בנסיבותיו האישיות כפי שעלו מתסקיר שרות המבחן ואף התעלם מהמלצת שירות המבחן שלא לשלוח את המערער מאחורי סורג ובריח.

 עוד טוען המערער, כי בימ"ש קמא התעלם מהעובדה כי המתלונן תרם בהתנהגותו להתרחשות האירוע .

המערער מוסיף וטוען, כי בימ"ש קמא הסביר לו, עובר להודאתו, כי היה ויושג הסדר סולחה , והיה וישולם פיצוי למתלונן בסכום משמעותי, הרי ששיקולים אלה יילקחו בחשבון ע"י ביה"מ לקולא בבואו לגזור את דינו של המערער.

ב"כ המשיבה טוען כי כפי שעולה מעדותו של חבר ועדת הסולחה סלימאן טאהא, היתה פניה אחת בלבד למשפחת המתלונן והוצע פיצוי בסכום לא משמעותי, זאת למרות ההבהרה של השופטת קמא כי הפיצוי צריך להיות  בסכום משמעותי דו ספרתי . עוד טוען ב"כ המשיבה, כי בימ"ש קמא הבהיר למערער כי העונש שייגזר בסופו של עניין נתון לשיקול דעתו הבלעדי.

לגופו של עניין טוען ב"כ המשיבה, כי גזר הדין מאוזן ושוקל את כל השיקולים ,  וכי העונש ראוי ועומד במגמות הפסיקה.