פסק-דין בתיק עפ 1040/06

1.         המערער הורשע בבית משפט השלום בנצרת (פ' 3420/04), על פי הודאתו, בשורה של עבירות אלימות שביצע כלפי אשתו.

2.         המערער תקף את אשתו ביום 18.8.04, בשעות הבוקר, גרם לה לחבלות של ממש, היכה אותה בגבה ודחף אותה, ובעקבות זאת נזקקה לטיפול רפואי.

            בהמשך של אותו יום, כאשר חזרה אשתו לבית הוריה, לאחר שהגישה תלונה במשטרה, ניסה המערער לתקוף אותה וגרם לה לחבלות, בכך שהגיע לבית הוריה כשהוא נוהג בטרקטור, נכנס עם הטרקטור בנהיגה לחצר ונסע לכיוונה.

            אשתו של המערער נמלטה לתוך הבית.

            המערער ירד מן הטרקטור, כשבידו מוט ברזל, הגיע למתלוננת, כשהוא צועק לה "אם את לא חוזרת לבית אני יהרוג אותך ואני יראה לך איך זה את מעיזה להגיש תלונה". אמה של המתלוננת חצצה בינו ובינה ומנעה ממנו לתקוף את אשתו.

בהמשך, כאשר הגיע למקום אחיה של המתלוננת, גיסו של המערער, ניסה המערער לתקוף אותו, רץ לכיוונו עם מוט הברזל, אך אמה של המתלוננת מנעה זאת ממנו כאשר תפסה את מוט הברזל ולקחה אותו מידיו.

בתגובה זכתה גם חמותו לכך שהמערער איים עליה בפגיעה בגופה.

בנוסף על מסכת האירועים שהתרחשה ביום 13.8.04 כאמור לעיל, הודה המערער גם בכך ששנתיים עובר לתאריך זה, תקף את אשתו, בכך שסטר לה מספר פעמים בפניה.

3.         בגין מעשים אלה, הורשע המערער בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380+382 (ג) לחוק העונשין, ניסיון לתקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 25, 380+382 (ב)(1) לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 379+382 (ב)(1) לחוק העונשין, איומים וניסיון לתקיפה חבלנית.

4.         בית המשפט קמא (כב' הנשיא ת. כתילי), לאחר שהונחו בפניו תסקירי שרות המבחן, גזר על המערער מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים, מתוכם 7 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים מתום מאסרו, וחייבו לחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח להמנע מעבירה.

5.         המערער משיג כנגד חומרת עונשו.

6.          לאור טענות הסניגור באשר לכך שבני הזוג שיקמו את מערכת היחסים ביניהם, חזרו לגור יחדיו, ויחסיהם תקינים, ובהתחשב בהעדר עבר פלילי כלשהו למערער, ראינו לנכון לקבל תסקיר מעודכן, אשר במסגרתו יתייחס שרות המבחן גם לאפשרות לשלב את המערער בהליך טיפולי קרוב יותר מאשר ב"בית נועם".

7.         בעקבות התסקיר המשלים שהוגש ביום 1.5.06 הלכנו כברת דרך נוספת לטובת המערער כאשר דחינו את הדיון שוב על מנת לאפשר הפניתו ל"בית נועם".

מן התסקיר המעודכן והאחרון שבפנינו עולה כי המערער לא התייצב במועד שנקבע לקליטתו ב"בית נועם" ביום 28.5.06, מבלי ליידע את שרות המבחן. לאחר מכן בבירור טלפוני עמו, מסר כי הוא עבר תאונת עבודה והתאשפז ליומיים. הוא נתבקש ליצור קשר עם בית נועם ולתאם מועד חדש, אך מאז לא יצר קשר עם שרות המבחן ולא עם בית נועם.

8.          לאחר ששמענו טענות הצדדים ובחנו אותם, לא מצאנו עילה להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, המאזן כראוי בין האינטרסים השונים.

             לא כטענת המערער ובא כוחו, כאילו מדובר ב"תולדה של אי הבנה רגעית". מדובר במסכת של אירועי אלימות פיזית ומילולית, בהם נקט המערער כנגד רעיתו ובני משפחתה.

             האירועים הקשים יותר התרחשו כאשר המתלוננת העיזה להתלונן כנגדו במשטרה ומשם הלכה לבית הוריה, ותוך איומים שנועדו לאלצה לחזור להתגורר עימו. כפי שניתן ללמוד מכתב האישום, בו הודה המערער, לא מדובר במעידה חד פעמית, אלא בדפוס התנהגות.

             למערער ניתנו הזדמנויות רבות בבית המשפט קמא וכן בפנינו לעלות על דרך של טיפול ולהפנים מעשיו, אך לאורך כל הדרך לא גילה המערער עניין בהליך הטיפולי, לא שיתף פעולה עם שרות המבחן ולא נענה להצעותיו.

             המערער ואשתו אכן שבו לחיות יחדיו, והמתלוננת ציינה כי יש רגיעה מסוימת בתקשורת הזוגית ביניהם, ושללה פגיעה פיזית מצידו מאז חזרו לחיות יחדיו, אך ציינה כי התקשורת ביניהם שטחית וקונקרטית וכי קיימת אלימות מילולית.