פסק-דין בתיק עעא 5901/06

השופט א. ואגו:

העתירה שלפנינו מופנית כנגד החלטת ו' השחרורים (בראשות כב' השופטת ר. בהט) מיום 17.9.06 ולפיה הוחלט לדחות בקשתו של העותר לשחרור על תנאי, לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר תשס"א - 2001 (להלן: "החוק ").

העותר, אסיר בבית סוהר "דקל" ומרצה עונש מאסר של שנתיים לאחר שהורשע בביצוע שלוש עבירות גניבה, ניסיון לשוד, שלוש עבירות שב"ח , נהיגה ללא רישיון, ושיבוש הליכי משפט.

ההרשעה על ניסיון השוד היא בגין אירוע שבו העותר עקב אחרי נהגת שהתקרבה למכוניתה ואחזה בתיק, וכשנכנסה לרכבה, אחז בעורפה, התיז גז מדמיע לעיניה, ומשך התיק מידה. הנהגת נחבלה ונזקקה לאשפוז בן 5 ימים ואף לטיפולים פסיכולוגיים בשל האירוע.

הועדה, בדחותה את בקשתו של העותר לשחרור על  תנאי, קבעה בהחלטתה, כי מדובר באסיר שעודנו מסוכן לציבור, ושהוא לא עבר שנוי בכלא, וכי בהיותו תושב שטחים, לא ניתן יהיה לפקח עליו אם ישוחרר על תנאי. צויין, כי שיקול המסוכנות הוא כבד משקל, בהיות העותר אדם שהורשע בנסיון שוד אלים, שהוא שב ועבר עבירות שב"ח פעם אחר פעם, וביצע בישראל עבירות רכוש, ומכאן שסכנתו לשלום הציבור בישראל רבה, ושיקול זה גובר, בעיני הועדה, ומונע שחרורו המוקדם, הגם שזהו מאסרו הראשון והתנהגותו בכלא תקינה.

העותר, שאינו מיוצג, לא הצביע בפנינו על טעות ספציפית שנמצאה לו בהחלטת הועדה, או בשיקול דעתה, ובטיעונו בפנינו הסתפק בכך שהדגיש שהוא מכיר בטעותו בביצוע העבירות שעליהן הורשע, וציין כי נסיבותיו האישיות קשות והיות אביו חולה.

ב"כ המשיבה תומך בהחלטת הועדה, מנימוקיה, מצביע על מסוכנות העותר שנכנס לישראל שלא כחוק, וחטף כאן תיקים מעוברי אורח, כאשר בניסיון השוד האחרון אף נפגעה המתלוננת בגופה, והסתמך על פסיקת בתי המשפט במקרים דומים, שם נקבע שרצף עבירות אשר כזה, המעיד על התנהגות עבריינית נמשכת, מצדיק המסקנה כי מסוכנותו של אותו אסיר רבה, וכי אין מקום לשחרורו המוקדם.

 לטעמי, דינה של העתירה להדחות, ואין כל פגם בהחלטת ועדת השחרורים, לא כל שכן כזה החורג ממתחם הסבירות, כנדרש בעתירה כגון זו, ע"מ שערכאת הערעור תתערב בה, ויתר מזה, ההחלטה אף נכונה ומוצדקת לגופה.

כבר נקבע בפסיקת ביהמ"ש העליון, כאשר אושרה החלטת בימ"ש זה שלא לשחרר עותר, שנסיבותיו דומות, בשחרור מוקדם, כי מסוכנותו של אסיר ניתנת להילמד גם מכך ש "בפרק זמן קצר יחסית נכנס ...לישראל שלא כחוק, וביצע עבירות שונות כנגד הרכוש, בנסיבות אלה... קיים חשש למסוכנותו של המבקש לשלום הציבור ואין לשחררו שחרור מוקדם" (רע"ב 2295/03 ,אבו עווילי נ' מ"י תקדין עליון 2003 (2), 114).

 בדומה לכך הוחלט, בבימ"ש זה, לבטל החלטת שחרור של הועדה ולהותיר בבית הסוהר אסיר אשר ביצע בשלוש הזדמנויות מספר עבירות רכוש, התפרצות, וגניבות, כאשר הוא שהה בישראל שלא כחוק, וצויין בפסה"ד "הסיכון המצטבר" הנלמד מכך שמדובר בעבריין אשר שב ונכנס לישראל שלא כחוק, מהשטחים, על כל המשתמע מכך, וזאת על מנת לבצע בשטח המדינה עבירות רכוש חמורות.

למותר לציין, שקיים קושי, להפעיל פיקוח כלשהו על אסיר המשוחרר על תנאי, ואשר אינו תושב ישראל, ושעתיד לשוב לשטחי הרש"פ לאחר שחרורו המוקדם.

כידוע, סעיף 9(1) לחוק קובע, כי הועדה תיקח בחשבון, בין שקוליה, גם את העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, לרבות נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאתה.

בעניננו -  כך נהגה הועדה, ובחרה להעניק משקל רב לשיקול זה, ולפיכך ראתה לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם, על מנת שלא לסכן את שלום הציבור ובטחונו, ובדין נהגה כך.

לכן אציע לחבריי לדחות את העתירה ולהותיר על כנה את החלטת ועדת השחרורים.

                            ___________

א. ואגו- שופט

הנשיא י. פלפל- אב"ד:

אני מסכים.

                                                                                      ___________________                                                                                       הנשיא י. פלפל -אב"ד