פסק-דין בתיק עע 89/07

השופט יגאל פליטמן

1.      המערער שימש כנתב בנמל אילת החל משנת 1968. בשנת 1971 מונה המערער לרב חובל של נמל אילת והמשיך לעבוד כנתב. ב- 30.10.01 פרש המערער לגמלאות, בהגיעו לגיל 65. ביום 19.7.01 אישרה הממונה על הגמלאות ברשות (להלן:" הממונה") את תביעת המערער לגמלה. ביום 4.11.01 שלחה הממונה למערער את פירוט משכורתו הקובעת.

2.      בהשגתו על החלטת הממונה טען המערער כי על פי הסכם בעל פה בינו לבין המשיבה הוסכם כי 40 שעות הניהול (השעות הנוספות) ייכללו במשכורת הקובעת לצורך תשלום הפנסיה. המערער הביא כדוגמא גמלאי אחר בשם מר צבי שטיין (להלן:" מר צבי שטיין"), אשר שימש כסגן מנהל נמל אילת למינהל, המקבל את הרכיב האמור בגמלתו.

3.      הממונה דחתה את בקשתו זו של המערער וכך קבע גם בית הדין האזורי בבאר שבע בערעור שהגיש המערער על החלטת הממונה (השופט אילן סופר ונציגי הציבור הגב' ורד הלל ומר דב אבדור; עב 2748/04).

4.      בית הדין האזורי קבע כי בחינת התוספת אשר שולמה למערער, לאור התשתית העובדתית שהתבררה בבית הדין האזורי,  מלמדת כי המדובר הוא בתוספת אמיתית המותנית בביצוע העבודה הנוספת ולא בתוספת פיקטיבית.  בית הדין האזורי קבע כי המערער קיבל שעות נוספות לפי דיווח וכן עבור עבודה שבוצעה על ידיו בפועל. לפיכך, אליבא ההלכה הפסוקה, אין לכלול את תוספת השעות הנוספות במשכורת הקובעת לצורך חישוב הפנסיה. בית הדין קבע כי יש לאבחן בין המשכורת הקובעת של המערער לגמלה לבין המשכורת הקובעת של מר צבי שטיין לגמלה, בהיות האחרון זכאי מכוח הסכם קיבוצי מיוחד (להלן:" הסכם קיבוצי מיוחד"), כסגן מנהל נמל אילת, להכללת רכיב תוספת השעות הנוספות הגלובליות במשכורת הקובעת לגמלה.

5.      בית הדין האזורי קבע כי המערער לא הוכיח את קיומה של הבטחה בעל פה לפיה ייכלל רכיב השעות הנוספות בגמלתו ואף אם הייתה הבטחה שכזו הרי שאין היא יכולה לעמוד באשר המדובר הוא בתוספת אמיתית ולא בשכר. עוד נקבע כי המערער לא הוכיח קיומו של נוהג.

6.      הדיון בערעור זה נערך בדרך של סיכומים בכתב.

7.      עיקר טענות המערער:

א.    המשיבה הכלילה את התוספת מושא הדיון במשכורת הקובעת של עובדים אחרים. התנהגות המשיבה במשך תקופה ארוכה יצרה נוהג אשר נקלט לחוזה העבודה.

ב.     שגה בית הדין האזורי בקובעו כי לא הוכח קיומה של הבטחה בעל פה לפיה ייכלל רכיב השעות הנוספות בגמלת המערער וזאת בהתעלמו ממכתבי העובדים שהוגשו.

ג.       המערער רשם את פירוט השעות הנוספות בגלל יושרו למרות שהיה יכול לקבל את גמול השעות הנוספות אף ללא עבודה בפועל. לא יתכן לפגוע בעובד רק בגלל יושרו ואמינותו.

8.   המשיבה תומכת בפסק דינו של בית הדין האזורי הן מנימוקיו והן מעיקרי הטעמים הבאים:

א.    יש לדחות ההליך על הסף מחמת התיישנות משהממונה על גמלאות ברשות באה בנעלי הממונה על הגמלאות של עובדי המדינה, בכל הנוגע לגמלאותיהם של עובדי הרשות. לפיכך יש לקבוע כי התובענה התיישנה בתוך 60 יום לאחר שהודע למערער על גובה גמלתו.

ב.     הלכה מושרשת היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית.

ג.       המערער אינו זכאי להכללת רכיב השעות הנוספות במשכורתו הקובעת לגמלה. המערער קיבל את התמורה בגין שעות נוספות בגין עבודה בפועל המותנית בדיווח חודשי מפורט, תוך אבחנה בין שעות נוספות בניהול לבין שעות נוספות בנתבות. התמורה השתנתה מדי חודש בהתאם לדיווחים. אין המדובר בתשלום אוטומטי ללא תנאי. למערער לא שולמה מעולם תוספת שעות נוספות גלובליות.

ד.     המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח סיכום ו/ או הבטחה אחרת לפיה ייכלל רכיב השעות הנוספות בגמלתו. על המערער היה להביא לעדות את נותן ההבטחה/מי שנערך עימו הסיכום הנטען על ידי המערער.

ה.    גם ניסיונו של המערער להסתמך על עדותו של מר אלי מזרחי אין בה להועיל. דברי מר מזרחי לא נתמכו באיזו שהיא ראיה.

ו.       המשיבה הינה רשות סטטוטורית ולפיכך אינה רשאית ליתן תנאי שכר ו/או הטבות כספיות הקשורות לעבודה ללא אישור הממונה על השכר. לפיכך אף אם ניתנה הבטחה כלשהי מטעם גורם במשיבה, דבר המוכחש על ידי המשיבה, הרי שמדובר בהבטחה המנוגדת לדין ולפיכך היא בטלה.

ז.      הטענה בדבר "נוהג" קיים הינו שינוי חזית והמשיבה מתנגדת לכך. בערעורו מנסה המערער לשוב על עילות תביעה או עובדות אשר נטענו על ידו לראשונה בסיכומיו בבית הדין האזורי. המדובר בטענות שלא הוכחו מעולם, במעשה פסול, אשר יש לדחותו ודי בכך בכדי לחייב את המערער בהוצאות לדוגמא.

ח.    נטל ההוכחה הינו על הטוען לקיומו של "נוהג". על הטוען כאמור להוכיח טענתו באופן ודאי וחד משמעי. המערער לא הביא ולו ראשית ראיה להוכחת טענתו זו. מעבר לכך יאמר כי נוהג כפוף להוראות חוק ומשכך כל נוהג או הבטחה החורגים מכך בטלים וכאמור.