פסק-דין בתיק עע 79/07
|
ע"ע בית דין ארצי לעבודה ירושלים |
79-07
4.5.2008 |
|
בפני : 1. שמואל צור 2. ורדה וירט - ליבנה 3. רונית רוזנפלד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. ראמי אלחג'יגרה 2. פתחי מטור 3. יחיא מטור 4. מוחמד מטור עו"ד פייסל מוסא |
: 1. ארי יוסף אבטחה ושירותים בע"מ 2. א. כוח אדם ושירותים בע"מ עו"ד יאיר דוד |
| פסק-דין | |
השופטת רונית רוזנפלד
- לפנינו ערעור המערערים על פסק דינו של בית הדין בירושלים (השופט אייל אברהמי ונציגי הציבור גב' אריאלה אשל ומר אביגדור עדן; תיקים מאוחדים עב 1435/01,עב1436/01, עב1437/01 עב1438/01), שקיבל חלקית את תביעותיהם הכספיות כנגד המשיבות. בית הדין קבע בפסק דינו כי זכאים המערערים לתשלום פיצויי פיטורים, גמול עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה ופדיון דמי הבראה. בית הדין דחה את תביעותיהם של המערערים לדמי נסיעות, לפיצוי הלנת שכר ולפיצוי הלנת פיצויי פיטורים. ערעור המערערים מכוון כנגד דחיית תביעותיהם לדמי נסיעות , פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת שכר, וכן כנגד שיעור הסכומים שנפסקו להם בגין גמול עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה ופדיון דמי הבראה. עוד טוענים המערערים כנגד סכום ההוצאות הנמוך שבית הדין האזורי פסק לזכותם.
2. עניינים שבסדר דין
נקדים ונציין כי למרבה הצער, מר יחיא מטור, שהיה התובע בתיק עב'1437/01 נפטר במהלך הדיון בבית הדין האזורי. כתב התביעה תוקן בבית הדין האזורי בהתאם, וצורפו יורשיו של המנוח כתובעים בתיק. בכ"ז צוין שם המנוח בפסק הדין כתובע, וכן צוין שמו כמערער. למען הסדר הטוב מתוקן כתב הערעור כך ש"המערער" מס' 3 הינו "יורשי המנוח מר יחיא מטור".
נוסיף עוד ונציין כי פסק הדין של בית הדין האזורי ניתן כנגד שתי המשיבות במאוחד, מבלי שיש כל הבחנה ביניהן. לצורך הנוחות נכנה אותן בהמשך- "המשיבה" או" החברה". החיובים ככל שיפסקו הינם כנגד שתי המשיבות, יחד ולחוד.
3. העובדות
המערערים 1, 2, ו-4 והמנוח מר יחיא מטור (להלן- העובדים), תושבי השטחים, הועסקו על ידי המשיבה במשך פרקי זמן שונים. העובדים היו מוצבים לעבודה כעובדי מטבח בבית הספר קריית נוער בירושלים, ועבדו בהיקף שעות שמעל משרה מלאה. המשיבה העסיקה את העובדים בלא שהיה בידה היתר להעסקתם בישראל. העסקתם הופסקה על רקע העדר אפשרות לקבל היתר להעסקתם.
פסק הדין של בית הדין האזורי
4. בפסק דינו התייחס בית הדין האזורי במפורט לנסיבות סיום העסקתם של
העובדים וקבע, כי משלא הוכח להנחת דעתו כי המשיבה עשתה ניסיון אמיתי להשיג להם אישורי העסקה, וזאת לאחר שהם הועסקו על ידה תקופות לא קצרות בלא אישורים, אין לקבל טענה בדבר עזיבת העובדים את העבודה מרצונם, ויש לראות את סיום העסקתם בנסיבות כמתואר כפיטורים המצדיקים תשלום פיצויי פיטורים. משכך, ולאחר שהכריע במחלוקת שבינם לבין המשיבה לעניין תקופות העסקתם, פסק בית הדין למערערים פיצויי פיטורים. כמו כן פסק לכל אחד מהם תשלום בגין "תמורת הודעה מוקדמת". בית הדין נמנע מלחייב את המשיבה בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, והפחיתם לגובה של הפרשי הצמדה וריבית כחוק וזאת "לאור המחלוקת המשפטית שבין הצדדים בנוגע לנסיבות הפיטורים".
בבואו לפסוק בתביעות התובעים לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות, קיבל בית הדין כראיה מהימנה, המשקפת את שעות עבודתם של המערערים בכל אחד מחודשי עבודתם, רישומי שעות עבודה שהוכנו על ידי מנהל בית הספר קריית נוער (להלן- מסמך טל). על סמך הרישומים הללו העביר בית הספר את התשלומים שהגיעו ממנו אל החברה. בית הדין דחה בקשר לכך את טענות החברה כי המסמכים אינם משקפים נכונה את שעות עבודתם של המערערים. מן הרישומים שבמסמך טל עולה כי המערערים עבדו שעות נוספות בהיקף ניכר ביותר בכל שנות עבודתם.
בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערים לתשלום מלוא השכר עבור השעות שעבדו מעבר למשרה מלאה (שכר רגיל וכן גמול שעות נוספות), ופסק להם אך את תוספת הגמול עבור כל שעה נוספת בשיעור 25%. בית הדין נימק קביעתו זו בכך שהתביעה לתשלום הכולל את השכר הרגיל (100%), הועלתה לראשונה בסיכומים, ובנוסף לכך היא לא הוכחה. משכך, בחן בית הדין מתוך מסמך טל כמה שעות עבד כל אחד מן המערערים מעבר ל-186 שעות בכל חודש. את ערך השעה קבע לפי שכר חודשי ממוצע של כל אחד מן המערערים מחולק ב-186 שעות. על כל אחת מן השעות שעבד כל אחד מן המערערים מעבר ל-186 שעות חודשיות חייב את המשיבה ב-25% ערך שעה, לפי החישוב הממוצע שערך. בית הדין ציין בקשר לכך כי המערערים לא הבחינו בין שעות המזכות בגמול של 25% לאלו המזכות בגמול 50%, ועל כן חייב את החברה, בגין כל השעות הנוספות בתשלום גמול בשיעור של 25% בלבד.
בהתייחס לתביעת העובדים לדמי נסיעות קבע בית הדין כי בחלק מן הזמן שולמו דמי נסיעות לעובדים, ולעיתים הם הוסעו על ידי נציגי המשיבה. משכך, דחה בית הדין את התביעה לדמי נסיעות בהעדר הוכחה.
באשר לתביעות לדמי הבראה - בית הדין בחן את ריכוזי התלושים של המערערים שהתייחסו לשנתיים האחרונות להעסקתם, והפחית מסכומי התביעה סכומים ששולמו למערערים על פי המפורט בריכוזי התלושים. בית הדין פסק לתובעים פדיון ימי חופשה עבור שנתיים אחרונות להעסקתם, ובסה"כ 24 ימים לכל אחד מהם, וזאת בהתאם לתביעתם כפי שפורטה בכתבי התביעה ובסיכומים.
בית הדין הוסיף עוד ופסק למערערים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.
הטענות שבערעור
5. אלו הם עיקרי טענות המערערים:
א. היה מקום לפסוק למערערים פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. המחלוקת שבין הצדדים לעניין הזכאות לא הייתה מחלוקת משפטית כפי שקבע בית הדין קמא, כי אם מחלוקת עובדתית.
ב. יש לקבל את מלוא תביעותיהם של התובעים לדמי הבראה וחופשה. תלושי השכר וריכוזי השכר של המשיב הם פיקטיביים ואין להאמין לתוכנם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|