פסק-דין בתיק עע 776/06

השופטת רונית רוזנפלד

1.         המערער עבד אצל שתי המשיבות במשך תקופה בת כארבע שנים, ובתום תקופת עבודתו פוטר. בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת הדס יהלום ונציג הציבור מר וולך; עב 10169/02) קבע, כי לעניין חוק פיצויי פיטורים יש לראות את המשיבות כמי שהעסיקו את המערער במשותף, וחייב את שתיהן, יחד ולחוד, בתשלום פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו הכוללת אצל שתיהן. כמו כן חייב בית הדין את שתי המשיבות (להלן גם- החברות), כמעסיקות המערער במשותף, בתשלום תמורת הודעה מוקדמת. את תביעותיו הכספיות האחרות של המערער בחן בית הדין האזורי בהתייחס לכל אחת מן החברות כמעסיקתו בנפרד, ופסק למערער סכומים שונים בהם חייב  כל אחת מהן בנפרד.

            בערעורו שלפנינו מלין המערער על שיעור הסכומים שנפסקו לו, כמו גם על הימנעותו של בית הדין האזורי מלחייב את שתי המשיבות כמעסיקותיו במשותף, בכלל החיובים הכספיים.

            בערעור שכנגד יוצאת המשיבה 2 (להלן - קי.בי. סנטר) כנגד חיובה בתשלום פיצויי פיטורים למערער, יחד ולחוד עם המשיבה 1 (להלן קי.בי. מערכות) בהתייחס לכלל תקופת עבודתו. לטענתה, אין לראותה כמעסיקה של המערער במשותף עם קי.בי. מערכות, ומשלא מלאה שנה להעסקתו של המערער על ידה, ממילא לא היה מקום לחייבה בתשלום פיצויי פיטורים כלל ועיקר.

2.         העובדות הרלבנטיות כפי שעולה מכלל החומר שבתיק הן כדלקמן:

א.        החברות המשיבות עוסקות שתיהן בשיווק והפצה של מכשירי חשמל, ובמיוחד הן עוסקות בשיווקו של שואב אבק המכונה "קירבי". זכויות ההפצה של קירבי בישראל שייכות לחברה אמריקאית, והן נמכרות לחברות ברחבי העולם, בכללן בישראל.

ב.         בתקופה שמחודש אוגוסט 96 ועד ספטמבר 98 כולל (להלן- התקופה הראשונה) , שולם שכרו של המערער על פי תלושי שכר שהנפיקה לו קי.בי. מערכות . בתקופה זו היה המערער סוכן מכירות וראש צוות מכירות. משרדי קי.בי. מערכות נמצאים בגבעתיים. מי שניהל את המקום בפועל היה מר הדס פולקמן.

ג.         עבור חודש אוקטובר 98 הונפק למערער תלוש שכר על ידי חברת א.י. ברעם טכנולוגיות בע"מ (להלן - חברת ברעם), שגם עיסוקה בהפצה ושיווק של מוצרי חשמל ובהם בעיקר שואב האבק של חברת קירבי האמריקאית. בין המערער לבין חברת ברעם נחתם הסכם עבודה לתקופת ניסיון של שלושה חודשים, החל מיום 1.10.98, בהם אמורה הייתה להיבחן אפשרות כניסתו לשותפות בחברה. מנהל חברת ברעם היה מר ירון ברעם. משרד החברה נמצא בעיר חדרה.  הכוונה להיכנס להסכם שותפות לא התממשה, ודרכו של המערער נפרדה מחברת ברעם, כפי שבא לידי ביטוי בהסכם סיום ההתקשרות ביניהם, שנערך ביום 31.10.98, ובו סוכם כי התובע יקבל שכר עד 9.11.98.

ד.         בחודשים  נובמבר דצמבר 98 היה המערער רשום כמובטל בשירות התעסוקה ושולמו לו דמי אבטלה.

ה.        בתקופה ש מפברואר 99 ועד 16.1.00 (להלן- התקופה השנייה) שולם שכרו של המערער על פי תלושי שכר שהנפיקה קי.בי. סנטר, שמשרדיה בעיר רעננה, ומי שניהל אותה היה מר שלמה פולקמן.  תפקידו של המערער באותה התקופה היה מנהל מכירות. בתחילת התקופה הוצע למערער לחתום על הסכם העסקה בו צוין בין השאר, כי "עם חתימת הסכם זה הלל מצהיר שאין לו כל תביעות לחברת קי. בי. מערכות מתקדמות לניקוי בע"מ, איתה היה קשור כסוכן עצמאי ובה לא היו לו יחסי עובד מעביד, לא בגין עמלות ולא בגין כל התחייבות או הבטחה אחרת. תחילת הקשרים עם חברת קי. בי סנטר יבוא ושיווק בע"מ היא כאמור לעיל, וזהו התאריך בו החל הלל לעבוד בחברה".

            נוכח קיומו של התנאי הזה , סרב המערער לחתום על ההסכם.

ו.         ביום 29.12.99 הוציאה חברת קי. בי. סנטר מכתב פיטורים לתובע. המכתב חתום על ידי מר שלמה פולקמן, כמנכ"ל קי. בי. סנטר.

ז.         כאמור, המשיבות עסקו ביבוא ובשיווק מכשירים מתוצרת חברת קירבי העולמית שמרכזה בארצות הברית (להלן- קירבי ארצות הברית). המשיבות, כמו חברות שיווק נוספות הפועלות בארץ, כפופות לדרישות מחייבות של קירבי ארצות הברית. קירבי ארצות הברית ממנה "מפקחים אזוריים" הפועלים מטעמה ובשמה בארצות שונות. מר שלמה פולקמן, שעל מעמדו כפי שהיה בשעתו בשתי החברות המשיבות נעמוד בהמשך, מונה מטעם קירבי ארצות הברית כ"מפקח חטיבה" בספרד, פורטוגל וישראל. חטיבה זו נקראת "איברמד". פעילותו בקשר לשיווק מוצרי קירבי נעשתה אפוא גם בכובעו כמפקח מטעם קירבי, במסגרת "איברמד".

קי. בי. מערכות וקי. בי. סנטר

ח.        קי. בי. מערכות נרשמה כחברה ביום 26.3.93. כתובתה הרשומה בגבעתיים. מייסדיה של החברה היו שלמה ושרה פולקמן . 99 מניות בבעלות שלמה, ומניה אחת בבעלות שרה רעייתו. מן המסמכים שבתיק עולים שינויים מסוימים בבעלות על הון המניות ותפקיד הדירקטורים בחברה. כך למשל במסמכים מיום 23.6.93 ו-25.6.93, נרשמו  שרה,  שלמה ו- הדס  פולקמן כמנהלים. ביום 15.8.93 הועברו מניותיו של שלמה  אל דורון וקרן  שהינם ילדי הזוג שלמה ושרה . המניה היחידה של שרה  הועברה אל בתה קרן. באוקטובר 93 נמצא את דורון וקרן רשומים כמנהלי החברה, ושלמה מנהלה לשעבר. במרץ 95 מונה שלמה פולקמן למנהל החברה ומורשה חתימה בכל ענייניה.  באותו מסמך מצוין כי "הוחלט לסיים את כהונתו של הדס  שיצג את ענייניו של שלמה  בחברה כמנהל בחברה, ולמנות את שלמה  כמנהל בחברה".

            מניות החברה בדצמבר 97 ובדצמבר 98 הינן בבעלות  דורון וקרן פולקמן. הדירקטורים הרשומים הינם הוריהם שלמה ושרה.  ממסמך מאוחר יותר שבתיק עולה, כי מי שרשום כבעל מניות יחידי בחברה הינו הדס פולקמן, והוא מנהל החברה מ-1.5.02.

            נמצא אפוא כי להדס פולקמן שהוא אחיו של שלמה פולקמן ומי שניהל בפועל את משרד החברה בגבעתיים, לא היה מעמד רשמי במסמכי החברה, בין כבעל מניות ובין כמנהל- משך כל התקופה הראשונה, היא התקופה בה הונפקו תלושי שכר למערער על ידי קי.בי. מערכות.  הבעלות והניהול לפי הרישומים במסמכי החברה הייתה בידי שלמה פולקמן, רעייתו ושני ילדיו.

ט.        קי. בי. סנטר נוסדה בשנת 1994 ומשרדה הרשום נמצא ברעננה. בעלי מניותיה נכון לחודש פברואר 2000 היו  דורון וקרן פולקמן (ילדיו של שלמה פולקמן). הם גם  היו רשומים כדירקטורים של החברה. ממסמך משנת 2003 החורג ממסגרת הדיון עולה, כי  שלמה פולקמן החזיק יחד עם ילדיו במניות החברה. אין חולק כי בפועל, בכל התקופות הרלוונטיות, שלמה פולקמן היה מנהל קי.בי. סנטר .

3.         פסק הדין של בית הדין האזורי