פסק-דין בתיק עע 735/05

השופטת ורדה וירט - ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על החלטתו של בית הדין בתל-אביב (סגנית שופט ראשי, השופטת אורלי סלע; עב 6928/04 בש"א 3077/05) בה הוחלט למחוק את התביעה כנגד המשיבה 1 על הסף מחמת מעשה בית דין. הטעם לכך, כי המשיבה 1 חתמה על הסדר נושים להבראת החברה שקיבל תוקף של פסק-דין, לפיו לא תהיה למי מנושי החברה זכות לנקוט בהליכים משפטיים כנגד אי.אס.אי. כמו-כן נדחתה הבקשה להמציא למשיבה 2 כתבי בית דין באמצעות המשיבה 1.

2.         העובדות הן כדלקמן :

א.        המשיבה 1 (להלן גם: אי.אס.אי.) הרשומה כחברה ציבורית ניהלה בישראל רשת מכללות, וביניהן שלוחה שבבעלות המשיבה 2 (להלן גם: צ'מפליין) , אוניברסיטה שמושבה בוורמנט בארה"ב. המערערים הינם מרצים אשר התקשרו עם אי.אס.אי, בחוזה למתן שרותי הוראה, על פרטי החוזה נפרט בהמשך.

הצדדים חלוקים לגבי מהות היחסים בין אי.אס.אי לצ'מפליין ולגבי השאלה, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערערים לבין מי מהמשיבות.

ב.        אי.אס.אי נקלעה לקשיים כלכליים ופנתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 15.4.03 בבקשה להסדר נושים, שמטרתו לאפשר הזרמת הון והתחייבויות לאי.סי.אי. בסך 23 מיליון ש"ח. בזכות הסדר הנושים אי.אס.אי הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה מול מאות סטודנטים שלומדים במכללה ואפשרה להם לסיים את הלימודים. בנוסף אי.אס.אי מזערה נזקים באמצעות הפסקת הרשמתם של תלמידים חדשים ובידוד הפעילות האקדמאית של החברה מיתר פעולות החברה. הסדר הנושים כלל סעיף הפטר מחבות בגין כל פעולה או מחדל עד ליום הגשת בקשה.

ג.         בהתאם להוראות בית המשפט המחוזי, במסגרת הליך ההסדר, הוזמנו כלל נושי החברה להגיש הוכחות חוב לנאמן ולהשתתף באסיפות הנושים. באסיפת הנושים הצביעו פה אחד בעד ההסדר שהתגבש. לאחר מכן הסדר נושים אושר פה אחד על -ידי בעלי המניות, הרשות לניירות ערך והבורסה. בסופו של יום, לאחר שמולאו כל הדרישות על פי הדין, ביום 11.1.04 נתן בית המשפט המחוזי תוקף של פסק דין להסדר הנושים (השופטת דניה קרת; פש"ר 1407/03).

ד.        ביום 31.12.03, עוד לפני שהסדר הנושים קיבל תוקף של פסק-דין, הודיעה אי.אס.אי למערערים על ביטול ההתקשרות עימם. 

ה.        המערערים פנו ביום 6.7.04 בתביעה לבית הדין האזורי בה ביקשו סעד הצהרתי, כי יש לראותם כעובדי אי.אס.אי מיום תחילת ההתקשרות עימם, וכי על המערערים חלים כל ההסכמים וההסדרים הקיבוציים החלים על עובדיה. כמו כן ביקשו להורות לשתי המשיבות לשלם למערערים בגין הפרשי שכר, שעות עודפות, הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, הוצאות נסיעה, פנסיה, פיצוי בגין נזק ממוני ונזק לא ממוני.

ו.         בא כוח אי.אס.אי ביקש לדחות את התביעה על הסף בשל כל אחד מהטעמים הבאים:

·        מעשה בית דין:

·        התביעה הינה טורדנית וקנטרנית. התביעה הוגשה בחוסר תום לב בוטה, שכן המערערים לא היו עובדי אי. אס. אי אלא שימשו כקבלנים עצמאיים.

עוד ציינה אי.אס.אי, כי לא מסרה את כתב התביעה לצ'מפליין מאחר ומדובר באישיות משפטית נפרדת הימנה.

3.         בית הדין האזורי דחה את התביעה כנגד אי.אס.אי על הסף וקבע כי:

             הפרסום בדבר אסיפת הנושים ממלא אחר דרישות הדין, לכן קמה חזקה של "ידיעה קונסטרוקטיבית" של המערערים אשר לא הופרכה. בהתאם לכך הסדר הנושים, שאושר וקיבל תוקף של פסק-דין, הינו ממצה ומחייב.

            השאלה האם בין הצדדים מתקיימים יחסי עובד ומעביד יכולה היתה להתעורר בכל שלב מתחילת ההתקשרות בין הצדדים ועד להגשת הסדר נושים, לפיכך עילות התביעה של המערערים נולדו טרם אושר הסדר הנושים ואין נפקא מינא למועד בו הפסיקו המערערים ללמד בפועל.

            בית הדין האזורי הוסיף וקבע שמאחר ואי.אס.אי טוענת כי אינה מייצגת את צ'מפליין,  התביעה נגד צ'מפליין תמחק מחמת חוסר מעש אם לא תתקבל הודעה כיצד המערערים מתכוונים להמשיך את ההליך כנגדה.

            המערערים חויבו בהוצאות ההליך בסך  2,500 ש"ח.

            על כך הערעור שבפנינו.