פסק-דין בתיק עע 694/05

השופט שמואל צור

1.         המשיבה מס' 1 (להלן - האגודה) הינה אגודה שיתופית שהתאגדה על פי פקודת האגודות השיתופיות (להלן - הפקודה). המערער היה חשב האגודה והוא הועסק בה מאז 1.1.83, משך כ-22 שנים.

2.         האגודה נקלעה לקשיים כלכליים ובשל כך ניתן לגביה צו פירוק. הצו ניתן ביום 28.1.04 על ידי רשם האגודות השיתופיות, הוא הגורם המוסמך ליתן צו פירוק לגבי אגודה לפי סעיף 46 (1) לפקודה. סמכות זו של הרשם דומה לסמכותו של בית המשפט המחוזי לגבי חברה. עם מתן צו הפירוק, התמנה המשיב מס' 2 כמפרק האגודה (להלן - המפרק).

3.         עם כניסת המפרק לתפקידו, הוא פנה למערער - וככל הנראה גם למספר עובדים נוספים של האגודה - בבקשה שימשיך בתפקידו כחשב האגודה. המערער נענה לפניית המפרק והועסק על ידי המפרק כחשב האגודה עד יום 15.4.05.

4.         בין המערער לבין המפרק נתגלעו חילוקי דעות באשר לתנאי שכרו של המערער בעבודתו באגודה לאחר מתן צו הפירוק. המערער טען כי המפרק הסכים להעסיקו בתנאי השכר שהיו לו בתקופת עבודתו באגודה לפני מתן צו הפירוק ואילו המפרק טען כי הוסכם על תנאי שכר מופחתים. על רקע זה התפטר המערער מעבודתו וטען כי התפטרותו זו מקורה בהרעת תנאי עבודה המזכה אותו בפיצויי פיטורים.

5.         עם התפטרותו של המערער, הוא הגיש תביעה בבית הדין האזורי בירושלים נגד האגודה בפירוק ונגד המפרק. בתביעה זו תבע המערער הפרשי שכר המגיעים לו, לטענתו, בקשר לעבודתו באגודה לאחר מתן צו הפירוק וזכויות כספיות אחרות.

6.         לגבי תביעה זו הגיש המפרק לבית הדין האזורי בקשה לסילוק התביעה על הסף. לטענת המפרק, לפי הפקודה, הגורם המוסמך היחיד לפקח על פעולתו כמפרק האגודה הוא רשם האגודות השיתופיות ולכן אין לבית הדין לעבודה סמכות להיזקק לתביעה המכוונת כלפי אגודה שיתופית עליה ניתן צו פירוק.

            מנגד, טען המערער כי זכויותיו מעוגנות במשפט העבודה ולכן יש לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעתו. לטענתו, אין זה מן הראוי שרשם האגודות השיתופיות ידון בתביעה המוגשת כנגד התנהלותו של מפרק הפועל מטעמו.

7.         בית הדין האזורי (השופטת יפה שטיין; בש"א 2440/05 בתיק עב' 2059/05) קיבל את בקשת המפרק ודחה את התביעה על הסף. בית הדין האזורי עמד על הוראת הפקודה לפיהן פועל המפרק ועל הוראות סעיף 267 לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983, לפיהן משעה שניתן צו פירוק או התמנה מפרק זמני או קבוע, אין להמשיך בהליכים נגד חברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף להוראותיו. בית הדין האזורי קבע כי הוא מוסמך לדון בתביעה נגד גוף מאוגד הנמצא בהליכי פירוק, רק אם העניין הועבר אליו על ידי בית המשפט המפקח על פעולות המפרק.

8.         בערעור בפנינו חוזר המערער על עמדתו בבית הדין האזורי כי בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעתו נגד המפרק. בטענותיו הדגיש המערער כי מדובר בתביעה נגד המפרק כמעסיק ולא מתעוררת בה כל שאלה הקשורה להליכי הפירוק עצמם או לזכויותיו כעובד האגודה בתקופה שקדמה למועד מתן צו הפירוק.

המפרק תמך בפסיקת בית הדין האזורי וטען כי הדין החל על פירוק אגודות שיתופיות - כמו גם הדין החל על פירוק חברות - מורה שכל ענייני הפירוק ירוכזו בידי הגורם המוסמך לפקח על עבודת המפרק (בית המשפט המחוזי לגבי חברה ורשם האגודות השיתופיות לגבי אגודה שיתופית). לטענת המפרק, מדובר בפירוק "מפעיל" במסגרתו נקבע שכרו של המערער על ידי המפרק והשגתו של המערער על גובה השכר שנקבע אינה אלא ערעור על החלטת מפרק שדינו להתברר בדרך הקבועה בסעיף 51 לפקודה ולבית הדין לעבודה אין סמכות לכך.

9.         במהלך הדיון הסכים המפרק לקבל את הצעת בית הדין לפיו יוחזר העניין לבית הדין האזורי על מנת לדון בתביעת המערער לגופה. המפרק הסביר כי הסכמתו זו ניתנה בהתחשב בכך שתביעת המערער אינה מופנית כלפי האגודה בלבד אלא כלפיו באופן אישי.

            נכון נהג המפרק בהסכימו להחזיר את תביעת המערער לבית הדין האזורי. אנו מאשרים הסכמה זו ונותנים לה תוקף. עם זאת מוצאים אנו לנכון להוסיף מספר מילים על שאלת סמכות בית הדין לעבודה לדון בתביעות של עובדי אגודה שיתופית נגד מפרק האגודה.

10.       אגודה שיתופית, כמוה כחברה, הינה גוף מאוגד בעל אישיות משפטית משל עצמו. אגודה נוצרת בהתאם להוראות הפקודה (סעיף 9 לפקודה) ומכח אותן הוראות מסיימת את חייה (סעיף 50 לפקודה). במהלך חיי אגודה שיתופית מוסמך רשם האגודות השיתופיות להוציא צו לפירוק האגודה (סעיף 46(1) לפקודה). צו זה אינו מסיים את חייה של האגודה אלא הוא רק תחילת הסוף. כל עוד לא בוטל רישומה של האגודה, היא ממשיכה להתקיים תחת פעולתו של המפרק, בין אם היא ממשיכה לפעול (בצורה מלאה או חלקית) ובין אם חדלה לפעול כליל. בנדון זה דומה מצבה של אגודה שיתופית לזה של חברה בפירוק.

11.       בתקופת כהונתו, פועל מפרק אגודה שיתופית בפיקוחו של רשם האגודות השיתופיות (סעיף 48(ב) לפקודה). פיקוח זה דומה, בעיקרו, לסמכות הפיקוח של בית המשפט המחוזי על פעולת מפרק של חברה. במסגרת סמכות זו, מוסמך הרשם לתת למפרק הוראות מהוראות שונות הנוגעות לפעולות הפירוק, לרבות הוראות בדבר המשך הפעלת האגודה. החלטות הרשם הניתנות בתוקף סמכויותיו בפקודה, ניתנות לערעור בפני שר העבודה (סעיף 51 לפקודה).

12.       במסגרת תפקידו, הוסמך המפרק, בין היתר, לבדוק תביעות חוב של נושים, לאשר אותן או לדחותן במלואן או בחלקן (תקנה 16(א) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק) תשמ"ד-1984). החלטת המפרק נתונה לערעור בפני הרשם (תקנה 16(ב), סמכות זו של המפרק מתייחסת כמובן גם לתביעות חוב של עובדי האגודה, שהרי הם חלק מנושיה. סמכות זו, מעצם טיבה, מתייחסת לתביעות חוב כלפי האגודה שהתגבשו עד למועד מתן צו הפירוק. לגבי תביעות חוב של עובדים, אין סמכות שיפוט לבתי הדין לעבודה, אלא אם החליט הרשם - בתוקף סמכותו כמפקח על פעולות המפרק - להעביר עניין מסויים לדיון בפני בית הדין לעבודה. דבר זה עולה מהוראת סעיף      24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 לפיה -

"האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לעניין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית."

13.       פירוקו של גוף מאוגד (חברה, עמותה, אגודה שיתופית) זקוק לסביבה משפטית מוגנת. חומת הגנה שכזו קיימת, לגבי חברה, בסעיף 267 לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ד-1983, לאמור:

" משניתן צו פירוק או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע".