פסק-דין בתיק עע 668/05

השופטת ורדה וירט ליבנה

1.      בית הדין האזורי בירושלים דחה את בקשתה של המערערת להזמנת עדים בהחלטה מיום 10.05.2005 (השופטת שרה שדיאור; עב 2175/04). קרוב למועד הגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה בבקשה להזמנת עדים, הגישה המערערת לבית הדין האזורי "בקשה לעיון חוזר ולביטול החלטה",  אשר נדחתה אף היא על ידי בית הדין האזורי.

בפנינו ערעור (לאחר מתן רשות) כנגד החלטת בית הדין האזורי, הדוחה את  בקשת המערערת להזמנת עדים.

2.      המערערת הגישה בבית הדין האזורי תביעה כנגד המשיבות לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים וזכויות סוציאליות נוספות, המגיעות לה, לדידה, בגין עבודתה אצל המשיבות,ולאור פיטוריה שלא כדין. בין יתר טענותיה גם הטענה, כי הופלתה לרעה בזכויות שקיבלה עם פיטוריה לעומת עובדים אחרים שפוטרובנסיבות דומות. במהלך דיון מוקדם בהליך, הורתה הרשמת חופית גרשון לצדדים להגיש את עדויות בעלי הדין ועדיהם בתצהירים, תוך מתן הנחיות מפורטות בהתאם. המערערת הגישה לבית הדין האזורי תצהירי עדות ראשית בצירוף בקשה להזמנת עדים (להלן גם - הבקשה). העדים אותם ביקשה המערערת להעיד היו הגב' אתי שי, אשר שימשה כמנכ"ל קו אופ ירושלים וכמנהלת כח אדם. בבקשה ציינה המערערת, כי הגב' שי סירבה ליתן תצהיר עדות ראשית מטעמה, ולפיכך התבקש בית הדין האזורי להזמינה ליתן עדות בעל פה. כמו כן, ביקשה המערערת מבית הדין האזורי לשמור לעצמה את הזכות להזמין לעדות עדים נוספים, אשר עבדו בקו אופ ירושלים ופוטרו. הזמנתם של עדים אלו נתבקשה במידת הצורך ובהתאם לאמור בתצהירי המשיבות.

הכרעתו של בית הדין האזורי

3.      בית הדין האזורי החליט לדחות את בקשתה של המערערת להזמנת עדים, לאחר קבלת תגובתן של המשיבות. הנימוקים לדחיית הבקשה היו כדלקמן:

"א. הבקשה להזמנת עדים הוגשה שלא על פי החלטת כב' הרשמת ח. גרשון, לפיה היתה צריכה להיות מוגשת בקשה להעדת העד בצירוף הנסיונות לקבלת התצהיר. אף בתמצית שהוגשה להעדתה של הגב' שי אין ממש, שכן אין קישור בין כלליות הבקשה לבין העובדות הספציפיות בתביעה שהעדה תידרש להעיד לגביהם.  

            לגבי כל שאר העדים כלל אין פירוט כנדרש בהחלטת כב' הרשמת.

            הבקשה לקונית סתמית ואינה עומדת באמות המידה הנדרשות לבקשה מעין זו.

            לפיכך, דין הבקשה להידחות.

ב.     לגופה של העדת העדים ומשאין הנמקה בבקשת התובעת, ניזונים אנו מפירוט התגובה של הנתבעת אשר אף ממנה לא שוכנענו בנחיצותם אלא בכך שאין הצדקה להבאתם.

מאידך, ניתנת רשות כמבוקש לתובעת ולנתבעת להגיש כל הסכם עבודה קיבוצי ו/או הסכם עבודה רלוונטי אחר, במלואם, אשר יש בהם לתמוך בטענות הצדדים בהליך.

ג.      אם יש בקשה להביא לעדות עובד שפוטר יש לפרט רלוונטותו והעובדות לגביהן ידרש להעיד. הדבר לא נעשה.

גם מטעמים אלו דין הבקשה להידחות. "

טענות הצדדים בערעור

4.      טוענת המערערת בבקשת רשות הערעור ובהשלמת הטיעון מטעמה, כי בקשתה להזמנת עדים הוגשה עם הפירוט הנדרש באשר לנחיצותם של העדים והסיבה בגינה מתבקש בית הדין להזמינם. באשר לגב' אתי שי, ציין בא כוחה של המערערת כי הגב' שי הייתה בקיאה ומעורבת בזכויות עובדי  קו אופ, מעורבת בהליך פרישתה של המערערת, וכי סירבה ליתן תצהיר עדות ראשית מטעמה. כן צויין, כי הזמנתם של יתר העדים נתבקשה, רק במקום בו יתנגדו המשיבות לאמור בתצהיר המערערת, לפיו קיבלו עדים אלו 150% פיצויי פיטורים בעת פיטוריהם. עוד נטען, כי עדים אלו נחוצים לה להוכחת טענתה, כי הופלתה בתנאי פרישתה לעומת עובדים אחרים.

5.      המשיבות, מצידן, טוענות כי דין הערעור להידחות. זאת, בגין התנהלותה של המערערת בבית דין זה ובבית הדין האזורי; הכלל לפיו, אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות דיוניות בעניין זימון עדים; חוסר הרלוונטיות של העדים אותם מבקשת המערערת להזמין לעדות לצורך תביעתה בבית הדין האזורי; הטענות החדשות שמעלה המערערת במסגרת בקשת רשות הערעור והשלמת הטיעון. לגופו של עניין, תומכות המשיבות באמור בהחלטתו של בית הדין האזורי.

הכרעה

6.       על פי החלטת נשיא בית דין זה מיום 30.10.05, התנהל הדיון בערעור בדרך של סיכומים בכתב.