פסק-דין בתיק עע 657/05

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.      בערעורים שבפנינו נפרש סכסוך מר וממושך על פני למעלה משש עשרה שנים בין העובד יגאל ליבוביץ ז"ל (להלן: "ליבוביץ") לבין מעסיקתו - תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ (להלן: " תנובה") אשר במהלכן נפטר העובד ועזבונו ממשיך במאבק למימוש זכויותיו בשמו (להלן: "העזבון").

2.      עיקרו של הסכסוך החל עם הודעתה של תנובה על פיטוריו של ליבוביץ, עוד ביום 15.7.90. מאותו היום, החלה מסכת של התדיינות משפטית שעברה בין מוסדות רשות השיפוט שבהסתדרות לבין בתי הדין לעבודה, וסופה של אותה מסכת באה בפסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת הדס יהלום ונציגי הציבור מר יערי וגב' קפלניקוב ; עב  5896/03) - הוא מושא הערעור שבפנינו.

3.      פסק דינו של בית הדין האזורי הכריע בשלוש בקשות שהוגשו על ידי תנובה. בשתיים מהן ביקשה תנובה לאשר שתי החלטות של רשות השיפוט בהסתדרות. האחת משנת 1998, השניה משנת 2002 ובבקשתה השלישית ביקשה לבטל את פסק דינה של רשות השיפוט משנת 2003.

לכל בקשותיה של תנובה התנגד העזבון.

4. בית הדין האזורי דן בשלוש הבקשות ובפסק דין מלומד ומנומק היטב אישר את פסק הבוררות משנת 2003 בשינוי אחד והוא - דרך חישוב הפרשי ההצמדה והריבית על הסכום שנפסק לטובת העזבון. כמו כן, דחה בית הדין האזורי את בקשותיה של תנובה לאשר את החלטות רשות השיפוט משנת 1998 ומשנת 2000 כפסקי בוררות כמשמעם בחוק הבוררות תשכ"ח - 1968 (להלן: " חוק הבוררות").

      בית הדין האזורי אף חייב את תנובה בתשלום שכ"ט עו"ד לעזבון בסך של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

5.      על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישו הן תנובה והן העזבון ערעורים, והם אלה הנדונים בפנינו.

כאן המקום לציין, כי בין מועד מתן פסק דינו של בית הדין האזורי ועד שהתבררו הערעורים בפנינו, נתנה רשות השיפוט את פסק הבוררות הנוסף בקשר לסכסוך הנוגע לפיצוי על שווי השימוש ברכב, והוסכם בין באי כח הצדדים, כי תוקפו יידון במסגרת הערעור שבפנינו.

השתלשלות האירועים והעובדות

6.      המנוח יגאל ליבוביץ ז"ל היה עובד של תנובה מאז שנת 1978. בתפקידו האחרון שימש כמהנדס המחלבה.

ביום 15.07.90 נמסר לליבוביץ מכתב המודיע לו על פיטוריו, בתוקף מיום 30.08.90. בעקבות זאת, עתר ליבוביץ לרשות השיפוט המחוזית בחיפה בבקשה למתן צו מניעה האוסר על פיטוריו.

7. פיטוריו של ליבוביץ בוטלו ביום 16.09.90. ליבוביץ נדרש לעבור לתפקיד אחר ולהחזיר את הרכב שניתן לו לצורך מילוי תפקידו כמנהל המחלבה.

8.      ביום 27.09.90 פנה ליבוביץ לרשות השיפוט בחיפה בבקשה לסעד זמני האוסר על תנובה לשנות את תנאי עבודתו.

ביום 15.10.90 ניתנה החלטת רשות השיפוט בחיפה, לפיה על תנובה להחזיר לליבוביץ את הרכב.

תנובה ערערה על ההחלטה בפני רשות השיפוט הארצית.

9.      ביום 28.10.90 ניתנה החלטת רשות השיפוט בחיפה, לפיה על תנובה להחזיר את ליבוביץ לתפקידו כמהנדס המחלבה רטרואקטיבית מיום 16.09.90. כמו כן, חוייבה תנובה להחזיר לליבוביץ את כל הזכויות הנלוות, ונוכח העובדה שתנובה לא החזירה לו את רכבו, חוייבה אותה לשלם לו הוצאות בגין העבר וסכום נוסף מידי יום שבו לא יוחזר הרכב.

גם על החלטה זו הגישה תנובה ערעור בפני רשות השיפוט הארצית.

10. ביום 5.11.90 הודע לליבוביץ ע"י תנובה שעליו להתחיל לבצע תפקיד רושם נכסים במחלבה. ליבוביץ סירב. על כן, נמסרה לו ביום 30.12.90 הודעת פיטורים נוספת.

11.  ליבוביץ פנה לרשות השיפוט בחיפה ביום 19.03.91 בבקשה לבטל את הפיטורים. בהחלטה מיום 19.09.91 בוטלו הפיטורים.