פסק-דין בתיק עע 640/06

השופט שמואל צור

1.         בבית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת יעל אנגלברג-שהם ונציג עובדים מר שאול סימון; עב 3774/03) התבררה תביעה שהגיש המערער, תושב הרשות הפלשתינית, נגד המשיבה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת והפרשי תנאים סוציאליים.

2.         בבית הדין האזורי טען המערער כי הוא הועסק בשירות המשיבה ברציפות, החל מחודש ינואר 1989 ועד לחודש יולי 1997, עת פוטר על ידה ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. בית הדין האזורי קבע, בהסתמך על כרטיסו האישי של המערער בשירות התעסוקה, כי הוא הועסק אצל המשיבה שלוש תקופות (1/89-5/93; 7/95-2/96 ו- 12/96-7/97) שאין רציפות ביניהן. כן קבע בית הדין כי, מלבד הרישום בכרטיסו האישי של המערער בשירות התעסוקה לגביו אין חולק, המערער לא המציא כל ראיה התומכת בגרסתו כי עבד במשיבה באופן רצוף. באשר לטענה על פיטוריו של המערער, קבע בית הדין כי מאחר וחלה הפסקה של יותר משלושה חודשים לפני תחילת תקופת עבודתו האחרונה שנמשכה שמונה חודשים בלבד, אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים גם אם ייקבע כי פוטר. שאר תביעותיו של המערער נדחו על בית הדין האזורי אחת לאחת, תוך שבית הדין חייב את המערער בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עורך דין בסך 3,000 ש"ח .  

3.        בערעור שהגיש המערער בפנינו הוא מלין על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי לענין רציפות עבודתו בשירות המשיבה ועל מסקנתו המשפטית באשר לזכאותו לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. לטענת המערער, לא היה מקום לקבל את גרסת מנהל המשיבה בעניין רציפות עבודתו בשירותה.  כן טוען המערער כי הפסקות בתקופת עבודתו, ככל שהיו, היו ארעיות, הן נגמרו בשל סגרים שהוטלו על האזור והם לא גרמו לניתוק יחסי העבודה. עוד טוען המערער כי טעה בית הדין בכך שביסס את קביעתו על כרטיסו האישי שירות התעסוקה. לטענתו, דיווחי השכר לשירות התעסוקה לא משקפים את השכר אמיתי ששילם לו, שכן המשיבה נהגה לדווח על שכר נמוך ועל מספר מצומצם של ימי עבודה מלאה שהיו בפועל, על מנת להקטין את התשלומים המועברים על ידה לשירות התעסוקה.

            המשיבה תומכת בפסק הדין של בית הדין האזורי. לטענתה, מדובר בפסק דין עובדתי בו ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב.

4.         הדיון בערעור התקיים בדרך של סיכומים בכתב מכח החלטת כב' הנשיא סטיב אדלר מיום 24.9.07.

5.         לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בכתב, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולכל החומר שהונח בפנינו, מוצאים אנו כי דין הערעור להידחות. מוצאים אנו כי פסק דינו של בית הדין האזורי ראוי להתאשר מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991. פסק דינו של בית הדין האזורי מנומק היטב בעובדותיו ומבוסס במסקנותיו המשפטיות ולא נמצא טעם המצדיק התערבותנו בו. הערעור, בעיקרו של דבר, הוא על מימצאים עובדתיים בהם אלה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב ולא מצאנו כי קיימת במקרה זה עילה לחרוג מכלל זה.

6.       כפי שנאמר, הסוגיות שעמדו לדיון בפני בית הדין האזורי היו עניין פיטוריו של המערער וכן עניין רציפות עבודתו בשירות המשיבה. בית הדין האזורי, לאחר ששמע את עדויות הצדדים ועיין בחומר הראיות שבא בפניו, קבע כי המערער לא הציג כל ראיה המעידה על עבודה רציפה בשירות המשיבה ואף לא הביא את העד אשר יכול היה לתמוך בגרסתו. כן נקבע כי, משקיבל המערער תשלומים באמצעות שירות התעסוקה בתקופות בה עבד, ומשלא מצוינים בכרטיסו האישי תקופות עבודה נוספות, יש ללמוד כי המערער לא עבד ברציפות בשירות המשיבה. עוד קבע בית הדין כי המערער לא פירט את אופן חישוב זכויותיו הסוציאליות ולא ניתן להבין את תביעתו בעניין זה. כן נקבע, כי בכל מקרה, מאחר והתביעה הוגשה בחודש ספטמבר 2003, היא התיישנה בכל הנוגע לתקופה שקדמה לחודש ספטמבר 1996. קביעות אלה של בית הדין האזורי מקובלות אלינו ואיננו מוצאים כל יסוד להתערב בהן.

7.         הערעור נדחה. בתוך 30 יום מהיום ישלם המערער למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח, בצירוף מע"מ. לא ישולם הסכום במועדו, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י' בחשוון, תשס"ח (22 אוקטובר, 2007) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: