פסק-דין בתיק עע 635/06

 1.        בבית הדין האזורי בירושלים התבררו, במאוחד, מספר תביעות שהגישה גב' רננה לוי (להלן - גב' לוי) בעקבות פיטוריה מעיריית ירושלים (להלן - העיריה) שעיקרן הוא ביטול פיטוריה והחזרתה לעבודה בעיריה. בבית הדין האזורי נפרשה יריעה עובדתית רחבה ומפורטת באשר לנסיבות העסקתה של גב' לוי בעיריה, יציאתה לחל"ת והניסיונות שנעשו לקלוט אותה חזרה בעיריה עם סיום תקופת החל"ת.

2.         בית הדין האזורי (השופטת הראשית רונית רוזנפלד ונציגי הציבור מר מרדכי אולידורט ומר אריה שפירא: תיקים עב' 1693/03; עב' 2690/01; עב' 2667/02) קיים דיון מפורט וממצה בתובענות שהיו בפניו ואישר את פיטוריה של גב' לוי מן העיריה. בית הדין האזורי עמד בפירוט מלא על ההיסטוריה התעסוקתית של הגב' לוי בעיריה ועל הניסיונות לקלוט אותה בעבודה מתאימה עם תום תקופת החל"ת בה שהתה. בית הדין מצא שלא התאפשר למערערת לחזור למקום עבודתה הקודם באגף לקידום נוער, על אף רצונה, וכי בעניין זה הייתה התנהגות מנהל האגף בעיריה נגועה בחוסר תום לב. עם זאת מצא בית הדין האזורי כי נסיונות לשבץ את גב' לוי במקומות אחרים בעיריה לא יצאו אל הפועל, בשל חוסר שיתוף פעולה מצידה. בסופו של דבר החליטה העיריה - בהסכמת ועד  העובדים - לפטר את גב' לוי. זאת, למרות שבמועד הפיטורים הייתה גב' לוי בהריון, ולאחר שהעיריה קיבלה את אישורו של הממונה לפיטורים, לפי חוק עבודת נשים תשי"ד-1954. בית הדין האזורי אישר את החלטת הפיטורים ואת החלטת הממונה ודחה את תביעתה של גב' לוי להחזירה לעבודה בעיריה. עם זאת, חייב בית הדין האזורי את העיריה לשלם לגב' לוי שכר עבודה לחדשים יולי - אוקטובר 2002 ובנוסף על כך פיצוי על עגמת נפש בסכום של 50,000 ש"ח והוצאות משפט בסכום של 15,000 ש"ח.

3.         על פסק הדין של בית הדין האזורי הוגשו שני ערעורים: האחד - ערעורה של גב' לוי על אישור פיטוריה ודחיית תביעתה לחזור לעבודה. השני - ערעור העיריה על חיובה בתשלום שכר עבודה לחדשים יולי - אוקטובר 2002, על חיובה בפיצוי על עגמת נפש ובהוצאות משפט. הצדדים פרשו בפנינו יריעת טיעון רחבה - זה בכה וזה בכה - והוסיפו השלמות טיעון בעל פה. במסגרת זו שמענו את הגב' לוי והתרשמנו מכנות דבריה הנרגשים.

4.                  לאחר שנתנו דעתנו לפסק דינו של בית הדין האזורי ולכלל טענות הצדדים, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי אין הצדקה להתערב בממצאיו העובדתיים, במסקנותיו ובסעדים שפסק. וזאת, בהסתייגות אחת והיא - הגם שבית הדין האזורי מצא כי במועד חזרתה של גב' לוי לעבודה בעיריה, לא נהגו עמה מר עמדי ומר אליהו בתום לב, הרי שבנסיבות כפי שקבען בית הדין, לא היה מקום לחייב את העיריה בתשלום פיצוי על עוגמת נפש בסך 50,000 ש"ח, בנוסף לסכומים האחרים שנפסקו לזכותה.

            ונבהיר. בית דין זה חזר ופסק כי פיצוי על עוגמת נפש, הוא היוצא מן הכלל ויקבע במקרים החריגים, "הקיצוניים ויוצאי הדופן" [עע 1403/01 סוהייר סרוגי - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 3.5.04); ולאחרונה בעע 157/06 עירית תל אביב - יפו - עזבון המנוחה גאולה בן מיכאל ז"ל (ניתן ביום 20.12.06); וראו גם עע 360/99 אהרון כהן - מדינת ישראל, פד"ע לח 1].

לא זה המקרה שלפנינו. על פי קביעותיו של בית הדין האזורי, היה אמנם חוסר תום לב בהתנהגות העיריה במועד חזרתה של הגב' לוי מן החופשה ללא תשלום. אולם כחודש לאחר מכן, כבר החלה העיריה בניסיונותיה הרבים לשבץ את גב' לוי בתפקידים אחרים. ניסיונות אלה לא צלחו ובמשך כשנתיים וחצי שילמה העיריה לגב' לוי מלוא שכרה, מבלי שהגב' לוי עבדה ולו יום אחד.

בנסיבות אלה, ככל שמגיע לגב' לוי פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לה בשובה לעבודה, הרי שיש לאזן את הפיצוי כנגד העובדה שמשך למעלה משנתיים ימים לא עבדה כלל, ובשנה האחרונה עובר לפיטוריה אף חדלה מלהתייצב לעבודה בעיריה. למרות זאת שולם לה בתקופה זו השכר במלואו. בנסיבות אלה, אין המדובר במקרה שהוא ממין אותם מקרים חריגים וקיצוניים, ובנסיבותיו, אין הוא מצדיק חיוב העיריה בפיצוי נוסף גם על עוגמת נפש.

5.         בטרם סיום נטעים, כי מחומר הראיות שהובא לפנינו, הוברר שגב' לוי היתה עובדת מקצועית וטובה אשר שירתה בעיריה ובמקומות אחרים בנאמנות ולשביעות רצון הממונים עליה. המשך עבודתה בעיריה לא הסתייע והגיע לסיומו, רק לאחר שלא נמצאה לה משרה מתאימה לכישוריה. עם זאת, נציין, כי בנסיבות פיטוריה של גב' לוי מן העיריה, אין כדי להעיב על שמה הטוב, על מקצועיותה, או על אפשרויות העסקתה במקומות עבודה אחרים.

6.         סוף דבר - נדחה ערעורה של גב' לוי. ערעור העיריה מתקבל בחלקו בלבד, באופן שאנו מורים על ביטול הפיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש. ככל שסכום זה שולם לגב' לוי עליה להשיבו לעיריה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום קבלתו ועד למועד השבתו בפועל. את הסכום האמור, תחזיר גב' לוי לעיריה ב - 5 תשלומים שווים ועוקבים, כשהתשלום הראשון יהיה ב-15.2.07 וכל אחד מארבעת התשלומים הנותרים יהיה ב - 15 בחודש שלאחריו. לא יבוצע אחד מן התשלומים בחלוף חמישה ימים מן המועד לביצועו, תעמוד יתרת הסכום הפסוק, כאמור, לפרעון.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות, כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן בהעדר הצדדים, היום כ"ג בשבט תשס"ז (11 בפברואר 2007) ויישלח אליהם.