פסק-דין בתיק עע 533/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור, לאחר קבלת רשות ערעור (החלטת הנשיא סטיב אדלר מיום 4.9.06; ברע 628/06), על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב מיום 13.8.06 (השופט יצחק לובוצקי ונציג הציבור מר דויד טבח ומר צבי שוויגר; בש"א 6545/06 עב 6541/06), אשר הורה על השבתה של המשיבה לעבודה במערערת (להלן גם - " הרשות" או " רשות שדות התעופה")זאת עד ליום 31.8.07 או עד להכרעה בהליך העיקרי לפי המועד המוקדם יותר.

2.         בית הדין האזורי, בהחלטתו, היה מודע לאפשרות כי תפקידה של המשיבה בוטל ברשות שדות התעופה ולכן אף הורה במסגרת ההחלטה כי ניתן לנייד את המשיבה לתפקיד אחר, בהתאם לכישוריה ובלבד שלא יפגעו משמעותית תנאי עבודתה.

3.         להלן נפרט את תמצית הרקע העובדתי והשתלשלות האירועים הקשורים לערעור שבפנינו:

א.        המשיבה הינה עורכת דין במקצועה והתקבלה לעבוד ביום 20.6.01 ברשות שדות התעופה במסגרת מנהלת המיגון האקוסטי (להלן גם - המנהלת) הקשורה לפרויקט נתב"ג 2000 וזאת באמצעות חברת נכסי ח.נ. אריאל שזכתה במכרז למתן שירותי תמיכה למנהלת.

            כעבור כחודשיים ממועד החתימה על ההסכם עם חברת נכסי ח.נ. אריאל, נתבקשה המשיבה לחתום על הסכם עבודה אישי עם רשות שדות התעופה (להלן: הסכם העבודה האישי). המשיבה חתמה על הסכם העבודה האישי עם הרשות ביום 15.8.01.

            בתאריך 30.7.03 קיבלה המשיבה מכתב שכותרתו "הארכת תקופת העסקה" ובו מודיעים לה כי תקופת העסקתה מוארכת עד ליום 15.8.04.

            בתאריך 12.8.04 קיבלה מכתב נוסף מרשות שדות התעופה בו מודיעים לה על הארכה נוספת של תקופת העסקה עד ליום 30.11.04.

            ביום 13.9.04 המשיבה חתמה על הארכת החוזה המיוחד עד ליום 31.5.05 וביום 23.5.05 נחתם הסכם נוסף המאריך את תקופת העסקתה עד ליום 31.5.06.

ב.         לקראת סיום ההתקשרות עם המשיבה, הרשות שלחה אל המשיבה מכתב מיום 22.12.05 לפיו נשקלת אפשרות סיום העסקתה עוד בטרם מסתיימת תקופת תוקפו של הסכם העבודה האישי עימה, זאת לאור צמצום מצבת כוח האדם הארעי ברשות.

המשיבה הוזמנה לישיבת שימוע ביום 26.12.05.

            בהמשך לאותה ישיבת שימוע הוצא למשיבה מכתב המודיע על סיום העסקתה ביום 28.2.06. המשיבה ביקשה להיפגש עם סמנכ"ל  למינהל וארגון ברשות - מר יעקב דיין - וביום 9.2.06 התקיימה הפגישה. באותה פגישה נעתר מר יעקב דיין להאריך את מועד העסקתה של המשיבה עד לתום תקופת ההסכם דהיינו ביום   31.5.06.

            לקראת המועד המוסכם לסיום העסקתה של המשיבה זומנה המשיבה לשימוע נוסף ביום 23.5.06 בפני ראש אגף העובדים - מר אריה קדוש.

            בישיבת השימוע השניה שבה וטענה המשיבה כי יש לראותה כעובדת קבועה ולכן לא ניתן לפטרה. בסופה של הישיבה סוכם כי הרשות תמתין לתוצאות שני המכרזים שהמשיבה ניגשה אליהם. ומשלא זכתה באותם תפקידים הוצא מכתב בדבר סיום העסקתה. הרשות מסרה לה את המכתב ביום 15.6.06 ובמסגרתו ניתנה לה הודעה מוקדמת נוספת בת 30 יום, וזאת עד ליום 14.7.06..

ג.         המשיבה הגישה תביעה ובקשה לסעדים זמניים לבית הדין האזורי ובמסגרתם ביקשה כי בית הדין האזורי יורה על השבתה לעבודה לאלתר.

ד.         בית הדין האזורי, לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים קבע כך:

"משמהראיות שהובאו בפנינו במסגרת ההליך עולה כי הייתה סבירות לציפייה שפיתחה המבקשת להמשך העסקתה ברשות, נוטה מאזן הנוחות לטובתה במסגרת ההליך הזמני הנוכחי. משציפייה זו מצאה את מקומה גם בכתובים, הן בהסכם העסקתה שלא נקבע בו במפורש מועד סיום העסקה והן בתלושי המשכורת, בשלב זה כסעד מן הצדק ובשל הצטברם של נתונים לכאוריים המגבים את ציפיית המבקשת להמשיך להיות מועסקת במשיבה אף לאור מצגיה, אנו קובעים כי המבקשת תשוב לעבודתה ברשות, במסגרת עבודתה במינהלת או בכל תפקיד דומה עד להכרעה בהליך העיקרי או עד ליום 31.8.07 (המועד המצוין בתלושי המשכורת) לפי המועד המוקדם. עד למועד זה יימשכו יחסי עובד מעביד בין המבקשת לרשות.

בקביעה זו, אנו מביאים לידי מיצוי את בקשתה של המבקשת בסעד הזמני, בשים לב כי לא נקבעה קביעה לגבי מעמדה של המבקשת, אשר תוכרע במסגרת ההליך העיקרי ולאחר הבאת מלוא הראיות בעניין".

            על פסיקתו זו של בית הדין האזורי פנתה הרשות בבקשת רשות ערעור שכאמור לעיל הרשות ניתנה והערעור נדון בפנינו.

4.         דיון והכרעה