- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עע 504/05
|
ע"ע בית דין ארצי לעבודה ירושלים |
504-05
11.9.2006 |
|
בפני : 1. עמירם רבינוביץ 2. נילי ארד 3. ורדה וירט-ליבנה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: נחה קנדל עו"ד משה גלעד |
: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. קופת חולים כללית עו"ד עמי רוטמן עו"ד אריה שפירא |
| פסק-דין | |
השופטת נילי ארד
1. האם יש לחייב את המשיבים, ביחד ולחוד, לשאת בהוצאות אשפוזה של המערערת בבית החולים "אסותא" בגין תאונת דרכים שהוכרה גם כ"תאונת עבודה" על ידי המוסד לביטוח לאומי? זו השאלה הדורשת הכרעתנו בערעור זה, הסב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת חנה בן-יוסף ונציגי ציבור מר שלמה פטל ומר משה בק; עב 700005/99), אשר דחה את תביעתה של המערערת נגד המשיבים.
רקע
2. כתוצאה מפגיעתה בתאונת דרכים ביום 16.12.1992 אושפזה המערערת במחלקה האורטופדית בבית החולים "בילינסון" עד ליום 25.12.1992, עת הועברה לאשפוז במחלקה האורטופדית בבית החולים "אסותא", בה שהתה עד ליום 19.2.1993.
פגיעתה של המערערת בתאונת הדרכים הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, הוא המשיב 1 בערעור (להלן גם: המוסד), כתאונת עבודה כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).
3. בעקבות פגיעתה בתאונה פנתה המערערת בדרישת תשלום לחברת הביטוח "סהר" על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. דרישת התשלום הסתיימה בהסכם, במסגרתו חתמה המערערת ביום 5.6.1996 על כתב ויתור, לפיו קיבלה פיצוי בסך של 146,731 ש"ח, תוך שהצהירה כי "תמורת הסכום וקבלתו הנני מוותרת בזה לחלוטין ומוחלת באופן סופי ומוחלט על כל זכויותיי, דרישותיי ותביעותיי מכל מין וסוג שהוא, שנגרמו וגם/או ייגרמו, הכרוכות או הנובעות במישרין או בעקיפין מהתאונה, על פי כל דין, כפי שהינו כיום וכפי שיהיה בעתיד, ועל פי כל חיקוק שיתקן וגם/או יבוא במקום דין הקיים היום או שיוחק בעתיד";
כמו כן התחייבה המערערת "לפצות ולשפות את המבטחים והמבוטחים או מי מהם, מיד עם דרישתם הראשונה על כל דרישה או תביעה, שתוגש נגד כל אחד מהם לחוד על כל סכום שהוא לרבות הוצאות משפט, ריבית ושכ"ט עו"ד שיידרשו לשלם, על פי כל דין, לכל אדם או גוף, הכרוכים או הנובעים במישרין או בעקיפין מהתאונה, למעט תביעת המוסד לביטוח לאומי" (המילים המודגשות הוספו בכתב יד - נ.א; להלן: כתב הוויתור).
4. כשנה לאחר החתימה על כתב הוויתור, וכארבע שנים לאחר התאונה, קיבלה המערערת, ביום 25.3.1997, דרישת תשלום על סך 73,574 ש"ח מבית החולים "אסותא" בגין אשפוזה במחלקה האורטופדית של בית החולים.
משלא שילמה המערערת את דמי האשפוז הגיש בית החולים "אסותא" תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, ובהעדר כתב הגנה ניתן כנגדה פסק דין בו חויבה בתשלום הסכום הנתבע. בקשה שהגישה המערערת לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה נדחתה ביום 10.12.1998 בהחלטת רשם בית המשפט השלום בתל אביב צבי דותן (המ' 110065/98 בתיק ת"א 46238/98; להלן: החלטת הרשם).
5. ערעור שהגישה המערערת על החלטת הרשם נדחה על ידי שופטת בית משפט השלום ענת ברון, אך זאת תוך עיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק דין חלוט בתביעה שהגישה המערערת לבית הדין לעבודה באותה פרשה (בש"א 148988/98).
במהלך הדיון בערעור על פסק דינה של השופטת ברון, שהגישו המערערת ובית החולים "אסותא" לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה נותרה החלטת הרשם בעינה ותשלום דמי האשפוז עוכב עד ליום 30.9.2000 בלבד (ע"א 2388/99).
על פי אותה הסכמה שילמה המערערת ביום 30.9.2000 לבית החולים "אסותא" סכום כולל של 103,270 ש"ח (להלן: חוב האשפוז).
6. פנייתו של בא-כוח המערערת למוסד לביטוח לאומי לתשלום חוב האשפוז נדחתה על ידי המוסד, כאמור במכתב מיום 10.2.1998, מן הטעם ש"הוצאות טיפול רפואי לנפגעי תאונת עבודה חלות על קופ"ח ולפיכך על מרשתך לפנות עם הקבלות שבידיה ועם האישור על הכרה בתאונה לקופ"ח בה היא חברה ולהסדיר את תשלום הוצאותיה הרפואיות דרכה".
קופת חולים דחתה את תביעתה של המערערת לתשלום דמי האשפוז והמוסד לביטוח לאומי חזר והשיב מבוקשה ריקם. במכתבו מיום 19.4.1998 הודיע מר יהודה אפרתי, מרכז גמלאות בכיר במחלקת דמי פגיעה בעבודה, למערערת כך:
"... סניפנו אמנם נותן אישור הכרה לנפגע או בא כוחו, בקשר לתאונה בעבודה, אך הסכמי מוסדנו עם קופות החולים עפ"י חוק הביטוח הלאומי, קובעים מפורשות שקופ"ח בה חבר הנפגע, היא היחידה שיכולה לתת השירות הרפואי, המתבקש כתוצאה מתאונת העבודה, או שהיא מאשרת לקבל השירות הרפואי במקום אחר.
לא הנפגע ולא אנחנו יכולים לקבוע היכן יקבל הנפגע את הטיפול הרפואי אלא רופא השירות בקופ"ח בה חבר הנפגע בלבד.
לא מדובר באשפוז ראשוני כתוצאה מהפגיעה בעבודה, הנחשב לעזרה ראשונה והכולל אשפוז ראשוני וכל היתר נקבע ע"י קופ"ח כללית.
אנו ממליצים לך לערער בפני מנהל מחוז בקופ"ח, מוסדנו אינו יכול לא לחייב קופ"ח בתשלום, ולא לשלם במקומם, כמו"כ, אין באפשרות הנפגע לקבל טיפול רפואי במקומות פרטיים, פרט לקופ"ח בה הוא חבר, גם אם רופא בבית חולים קובע או ממליץ".
7. בתביעה שהגישה לבית הדין האזורי בתל אביב ביום 1.2.1999 ביקשה המערערת לחייב את המוסד לביטוח לאומי ואת קופת חולים ביחד ולחוד להשיב לה את חוב האשפוז ששילמה לבית החולים "אסותא".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
